קלוארי, מנשה (עמנואל)

בן אהובה ואהרן, נולד ביום ג' באב תרפ"ט (9.8.1929) בעיר ליגניץ, גרמניה ועלה לארץ-ישראל ב-6.3.1939. מילדותו דגל באמירת אמת וסירב להשתמש בדרכי-נימוס מקובלים אם אלה לא ביטאו את האמת שלו. הוא למד בבית-הספר "מוריה" בתל-אביב ובמוסד "אהבה" בקרית מוצקין. הסתגל בנקל לחיי החברה והתעניין בבעיות תנועות הנוער. כך דרש, למשל, כי התנועות תרכושנה חברים רק על-ידי הסברה ובחירה חופשית. מנשה היה חובב טבע וב-1945 יצא להשתלמות חקלאית בבית-הספר במקווה ישראל. הוא למד במחזור הדתי, ראה במקור היהדות את ייחודו של העם ועם זאת ביקש להתאים את המסורת לחיי ההווה. בסיימו את הלימודים במקווה ישראל עבר לתחנת-הניסיונות הממשלתית בעכו ואמר להצטרף לגרעין של מושב. עם פרוץ מלחמת-העצמאות גויס לגדנ"ע אך כעבור חודשים מספר ביקש להעבירו לחי"ש. שירת בחטיבת "עודד", נשלח למלכיה ונפל שם ביום כ"ז באייר תש"ח (5.6.1948). נקבר במלכיה. ביום כ"ז באייר תשי"ב (22.5.1952) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.