קלה, אשר-אהרן

אשר, בן רינה וליאון מניצולי השואה, נולד ביום כ"ט באדר א' תש"ח (10.3.1948) בבואנוס איירס שבארגנטינה, ועלה ארצה עם עליית הנוער בשנת 1963. הוא למד בבית-ספר יסודי-כללי ובבית-ספר יהודי של אחר-הצהריים בבואנוס איירס, והמשיך את לימודיו שם, בבית-ספר ממלכתי למסחר. אחרי שעלה ארצה התחנך במוסד "נעורים" ליד כפר ויתקין, שם למד שנתיים אלקטרוניקה, ובקורס קדם-צבאי חד-שנתי לחשמלאות רכב. אשר היה תלמיד מצטיין וילד שקט וחברותי. הוא התחבב על מוריו והיה אהוב על חבריו. בנעוריו היה חבר במועדון "מכבי" בבואנוס איירס והשתתף בפעולות הספורט שנערכו בו. גם בארץ עסק בספורט בשעות הפנאי. אשר אהב לקרוא ספרות ספרדית ועברית. הוא אהב את החיים בכל נפשו, היה מסור מאוד להוריו, חלק להם כבוד רב ותמיד דאג להם. אשר גויס לצה"ל בראשית אוקטובר 1966 והוצב לחיל החימוש. לאחר הטירונות עבר מבחן מקצועי והוצב כחשמלאי רכב בסדנאות גייסות השריון. כן השתלם בקורס לעזרה ראשונה. במלחמת ששת הימים עסק כטכנאי רכב בתיקון טנקים ובטיפול בהם. בתעודת השחרור מהצבא צוין כבעל רמה מקצועית גבוהה. אחרי שסיים את שירותו הסדיר והוצב לשירות מילואים, השתלם בקורס לתפעול בית-מלאכה נייד. אחרי-כן התנדב לשרת בפלוגת טנקים והוצב ביחידת סיור בחיל השריון. לאחר שהשתחרר מהצבא, עבד בתעשייה האווירית וסיים קורס לחשמלאות מטוסים. בראשית 1973 נסע לטיול בן חצי שנה לחוץ-לארץ וכשחזר, החל לעבוד כעצמאי בייצור בגדים. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים הצטרף אשר ליחידתו והשתתף עמה בקרבות הבלימה בסיני ובקרב ההבקעה לעבר תעלת סואץ בגזרה המרכזית. הוא לא הסתפק במילוי תפקידו כמכונאי-רכב והתנדב להשתתף בסיורים. ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973), בעת שאבטח נגמ"ש שפינה פצועים בגזרה המרכזית, לא-הרחק מהצטלבות "טרטור-לכסיקון", נפגע הנגמ"ש והחל לבעור. אשר קפץ ממנו ותוך כדי יריות רץ מסביב כדי להציל את הפצועים. הוא נהרג באש האויב והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "מעשיו וכושר התמדתו במלחמה ארוכה זו שימשו לנו, חבריו, מקור כוח. אשר היה אהוב ומקובל על חבריו ועל מפקדיו". המועצה המקומית של קרית-אונו נטעה גן-עצים לזכר בני המקום שנפלו במלחמת יום-הכיפורים, ואשר ביניהם.