קלדרון, אברהם בועז
בן ג'רמין ומנחם. נולד ביום ט"ו בתשרי תשכ"ד (3.10.1963) בבית החולים "רוטשילד" בחיפה, ילד ערני ותוסס ששערו זהוב ועיניו שחורות ויוקדות, מביעות סקרנות כלפי העולם. את שנות חייו הראשונות בילה בועז בחיפה. בהגיעו לכיתה א' עברה משפחתו להתגורר בחולון ובועז החל ללמוד בבית-הספר היסודי "שלום עליכם". עד מהרה בלט כאתלט מוכשר וכדמות חברתית ואהודה. הוא בגר והיה לנער יפה תואר, מודל לחיקוי ואהוב על כולם. לא היה מאושר ממנו עם סיום לימודיו העממיים והמעבר לתיכון המקצועי "אורט" בחולון. בצעירותו, הצטרף בועז לתנועת "הצופים" והיה לפעיל מרכזי בה. הוא השקיע בתנועה את מרבית זמנו הפנוי ותרם לה ככל יכולתו. לימים היה למדריך נערץ אשר הטמיע בחניכיו את הערכים בהם האמין: עזרה לזולת, התנדבות ומעשים טובים. במסגרת התנועה ערך טיולים רבים לאורכה ולרוחבה של הארץ, למד להכיר את דרכיה ולא חדל מלהתפעל מיופיה. הוא נהג לשתף את בני משפחתו בחוויות שעברו עליו והרבה לשיר שירי מולדת. אחיזתו באדמה התבטאה גם בטיפולו המסור בצומח וביחס החם שגילה כלפי בעלי-חיים. בועז היה אדם תאב חיים שהתעניין ועסק במגוון רחב של תחומים: מוסיקה, ציור, פיסול ואיסוף בולים. תחביביו הרבים כללו שירה, ריקודים והצגות כמו גם עיסוק אינטנסיבי בספורט. אף את כישוריו הטכניים לא הזניח ואהב להרכיב דגמים שונים של מטוסים ולבנות מכשירים אלקטרוניים. אהבת המולדת והצבא היו חלק בלתי נפרד ממנו. כבר כנער צעיר שאף להתגייס ולהגיע לקצונה. על כן עזב את תיכון "אורט" ועבר לפנימייה הצבאית של בית-הספר הטכני של חיל-האוויר. הוא היה חניך ממושמע שגילה יכולת גבוהה והתחבב בקלות על חבריו ועל מפקדיו. בועז זכה להערכה רבה בכל מקום בו שהה. חוסנו הנפשי מנע ממנו להתלונן גם בתקופות של עומס וקשיים. הוא הפגין אחריות, צניעות, נדיבות וטוב לב. בועז רקם חלומות רבים באשר לעתיד, אך תוכניותיו נגדעו באחת. ביום 26.7.1981 נפגע בועז בתאונת דרכים שאירעה סמוך לבית-הספר הטכני של חיל- האוויר, שם שירת כשוחר. חודש וחצי היה מאושפז בבית החולים רמב"ם בחיפה, אך גופו לא עמד בפציעה האנושה. ביום ג' באלול תשמ"א (2.9.1981) נפל בועז בעת מילוי תפקידו. בן שמונה עשרה היה בנופלו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחולון. הותיר הורים ושני אחים – יעקב ואורן. אחיו אורן כתב לזכרו: "היה לי אח/ אותו לא אשכח,/ אזכור אותו תמיד./ היה מספר לי דברים מעניינים,/ על שספג מתחומים שונים./ הוא היה לי יותר מחבר/ עוזר, מסביר וגם מתקן./ אותו בועז אוהב והחלטי/ חבל שהוא לא נשאר אתי./ בועז אהב את הצופים/ והיה למדריך שאהבוהו החניכים./ את החניכים שהדריך/ אהב, לימד והעשיר./ אותו בועז פעיל, רציני/ עם כשרונות ותחביבים רבים/ איננו עוד איתי./ קשה להאמין, קשה לקלוט/ שבועז נפטר טרם זמנו./ חזק, חסון, גיבור ואמיץ/ חביב ואהוד בין כל החברים/ הצער והכאב מאוד גדולים./ מחזור החיים – חיים ומוות/ אבל לפעמים הוא פשוט לא צודק/ איך הלך הצעיר לעולמו/ על לא עוול בכפו?!".
