קינן (קאופמן), אביב

בן צבי ואסתר. נולד ביום כ"ו באייר תשי"א (1.6.1951) בפתח-תקוה. למד בבית-הספר היסודי "רמת-ורבר" ובבית-הספר התיכון-מקצועי "אורט" על-שם סינגלובסקי ביד-אליהו. שם השלים את לימודי האלקטרוניקה במגמה ארבע-שנתית. היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד" והיה פעיל בה. לפני גיוסו שאף להצטרף לגרעין נח"ל, אולם הוא ויתר על-כך כדי להגשים חלום אחר שלו – קורס טיס. בחודש יולי הוא התגייס לצה"ל והתנדב לחיל-האויר. בזמן שירותו השלים בכוחות עצמו, מחוץ למסגרת בית-הספר, את עיקר בחינות הבגרות כדי שיוכל להתחיל בלימודים אקדמיים. הוא התכונן ללמוד משפטים באוניברסיטת תל-אביב ותיכנן לשלב את לימודי הערב בפקולטה למשפטים עם שירותו הצבאי במסגרת צבא הקבע. במסגרת חיל-האויר סיים את קורס הקצינים והגיע לדרגת סגן-משנה. ביום ט"ו בתמוז תשל"א (8.7.1971), נפל אביב יחד עם תשעה מחבריו, בעת מילוי תפקידו, בשובם מביצוע משימה חיונית, בהתרסקות מסוקם בים, בין אל-עריש לרפיח, ליד שייח'-זווד שבצפון סיני. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. פינת זיכרון לזכר אביב וחבריו הוקמה ביחידתם; כן הוציאה היחידה אלבום לזכרם; בחוף דקלה שבפתחת רפיח, אשר נקרא על-שם אביב וחבריו, "חוף העשרה", לא הרחק מן המקום בו נפל המסוק, הוצב "גלעד העשרה", סלע שחם ענק לזכר הנופלים; המשב הסמוך נקרא על-שמם "נתיב העשרה; פרשת חייהם ומותם הונצחה בספר בשם "העשרה", שהוצא לאור על-ידי המשפחות השכולות.