בן רוניה וארתור, אח צעיר לדב ואח תאום לאיתן. נולד ביום כ"ט באלול תשכ"א (10.9.1961) ברמת גן. עופר בילה ילדות מאושרת בבית הוריו, שניהם ניצולי שואה, אודים מוצלים מאש משפחותיהם בפולין. עופר גדל והתחנך ברמת גן, למד בבית-הספר היסודי 'המרכז' ובבית-הספר התיכון 'אוהל שם' במגמה הביולוגית. אהבתו לטבע אפיינה אותו כל חייו והוא נהג לעטר את קירות משרדו וביתו בתצלומי טבע ונוף. בילדותו היו לו תחביבים רבים, שחלקם ליוו אותו לבגרות: ציור, צפייה בסרטים יחד עם אחיו התאום איתן בקולנוע 'אואזיס' ברמת גן, וכן השתתפותו בפעילות גדנ"ע-אוויר, שהיוותה למעשה את תחילת הקשר שלו לחיל-האוויר. ספרים היו אהבתו הגדולה וכך גם בבגרותו, משרדו וביתו היו עמוסים בספרים מקצועיים, ספרי קריאה והגות. עופר החל את שירותו הצבאי בחיל-האוויר בשנת 1979 בתפקיד מש"ק שלישות בבח"א 27 ובהמשך יצא לקורס קצינים בבה"ד 1. הוא התמודד בקלות עם החומר העיוני, ביצע השלמה לקציני מנהלה וכדרכו, סיים את ההשלמה בהצטיינות. לאחר שהיה לקצין שירת במספר תפקידים ובהם: מפקד השלמת קורס קציני מינהלה בביה"ס הטכני של חיל- האוויר בחיפה ושליש בבח"א 6. בהיותו שליש, גבר צימאונו של עופר ללימודים, והוא התמודד מול רבים על מקומו בתוכנית הלימודים היוקרתית, המשותפת לצה"ל ולאוניברסיטה העברית בירושלים, במסלול המדעי (תוכנית 'רוממה'). כשבוטל המסלול המדעי מטעמי תקציב, הוצע לו ללמוד מזרחנות או מדעי המדינה במוסדות אקדמיים אחרים, אך עופר העדיף להשתחרר מהצבא וללמוד לתואר בהנדסה. הוא למד הנדסת חשמל באוניברסיטת בן גוריון בנגב, אך לאחר כחצי שנה, כשנוכח לדעת שהמקצוע אינו מעניין אותו די הצורך ואין הוא רוצה לעסוק בו כל חייו, בחר בלימודי הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה. עופר סיים את לימודיו בהצטיינות בשנת 1992 ומיד הוצעו לו משרות שונות, אך עופר בחר לשוב לצבא, לחיל-האוויר בתפקיד קמ"ד ואחר-כך, בשנים 1995-1997, שירת בתפקיד רמ"ד א' בענף תקינה ושיטות. בשנים 1997-2001 כיהן עופר כמפקד גף הנדסת ייצור ביא"א 22. עופר הפגין מצוינות ומקצועיות לאורך כל דרכו המקצועית, ובשנת 1996 זכה לקבל תעודת הוקרה כקצין מצטיין ממפקד חיל-האוויר, האלוף הרצל בודינגר. על אף היותו מהנדס וחובב טכנולוגיה, לא זנח עופר את התעניינותו בתחומים אחרים, ובשנת 1996 הוסמך לטיפול בשיטת רייקי. שנה לאחר-מכן סיים בהצטיינות תואר שני בהנדסת תעשייה וניהול עם התמחות במינהל עסקים באוניברסיטת בן-גוריון. עופר היה שותף מרכזי בהקמת מחלקת תאו"ם ובעיצוב ענף תוכניות עבודה ומדור תכנון דרגי ד' – מדור חדש שהוקם במסגרת שרגון להק ציוד – בו שירת בתפקידו האחרון כראש מדור, ומילא תפקיד מפתח בהקמתו ובהגדרת משימותיו. זה היה תפקידו האחרון. בכל תקופת שירותו בחיל-האוויר הקפיד עופר להטמיע את הערכים החשובים לו: כבוד האדם, פרגון הדדי, עבודת צוות, יצירתיות, מצוינות, מסירות, יושר והזדהות, ערכים שהתגלמו בו עצמו עד האחרון שבהם. שלושה חודשים לאחר מינויו לתפקיד, נפטר עופר ממחלה קשה ביום י"ג בחשוון תשס"ב (30.10.2001) בבית-החולים 'שיבא' בתל השומר לאחר מאבק עיקש והוא בן ארבעים. סא"ל עופר קיכלר נטמן בבית-העלמין הצבאי בחולון. הותיר אחריו אב, שני אחים, גיסות ואחיינים אוהבים. בשורות הכיתוב האישי על מצבתו נחקק: "עופר נזכור את נועם הליכותיך, חיוכך ואת אהבת האדם והספר שבך". עד ימיו האחרונים עבד עופר במסירות גדולה ועשה לילות כימים על מנת לעמוד באמות המידה הגבוהות שהציב לעצמו: השאיפה למצוינות, המצוינות המקצועית, אנושיות ודאגה לפקודיו, טוב ליבו וצניעותו ונכונותו להיאבק על עקרונותיו. עופר שידר אופטימיות ושמחת חיים גם בעת שנאבק במחלתו הקשה, אך למרות חוזקו והאומץ שבו נלחם במחלה, היא הכריעה אותו לבסוף. דודי, מפקד היחידה, כותב: "עופר שימש דוגמה ומופת לחייליו, באופן שבו שילב את יכולותיו המקצועיות עם מסירות אין קץ ונכונות לסייע בכל עת. בזכות כל אלה היה עופר מן המובילים בתחום התעשייה והניהול בחיל-האוויר. במהלך השנה האחרונה היה עופר שותף מרכזי בהקמת המחלקה, ובעיצוב ענף תוכניות עבודה ומדור תכנון. עד ימיו האחרונים הוא עבד במסירות על התכנון, הגדרת המשימות, המטרות והיעדים להמשך הדרך. במשך כל מחלתו הפגין עופר אופטימיות רבה ואומץ לב. במהלך תקופה זו קיווינו בכל ליבנו שיצליח לנצח במלחמה הקשה במחלתו הנוראה, וכה מרה אכזבתנו."
