קייקוף, רפי

בן צביה ויהודה. נולד ביום כ"ו באייר תשכ"ג (19.5.1963) ברמלה. בן בכור להוריו. הוא החל את לימודיו בבית-הספר היסודי 'אחוה' ברמלה ובסיימו שש שנות לימוד עבר לכפר הנוער 'דוד רזיאל', שם למד עד כיתה ח'. את לימודיו התיכוניים עשה בכפר הנוער ע"ש יוהנה ז'בוטינסקי ובמהלכם עבד בענף המכוורת. היה פעיל בתנועת-הנוער 'בית"ר' ונשלח מטעמה לקורסי הדרכה, שבסיומם נבחר כחניך מצטיין. היה פעיל בחוגים רבים ומעורב בפעילויות הכרוכות בנטילת אחריות. לצד השתתפותו בחוגים כמו ניווט וספנות, שימש גם כאחראי על הבריכה. היה מקובל ואהוב על מורים, מדריכים וחברים ותפס מקום מרכזי בחיי החברה בכפר. בהמשך החלו להתגלות כישוריו המנהיגותיים והוא שימש כיושב-ראש מועצת התלמידים בכפר. רפי היה דמות אחראית ובעלת רוח התנדבות, תלמיד בולט שניחן בכשרונות שונים וביניהם כשרון דרמתי. הוא גויס לשירות סדיר בצה"ל בסוף יוני 1981 והתנדב לשרת בצנחנים. במהלך שירותו השתתף במלחמת שלום-הגליל והיה גאה במדיו ובסמלי היחידה, כמו גם בעובדת היותו חייל קרבי. הוא נשלח לקורס מ"כים אשר בסיומו שימש כרס"פ ובנובמבר 1983 יצא לקורס קצינים. עם סיום שירות החובה שלו, ביולי 1984, הצטרף לשירות הקבע. כהשלמה לקורס הקצינים התמחה בתחום התחזוקה ובסיום הקורס שירת כקצין תחזוקה גדודי. לאחר-מכן הועבר לחטיבת שריון. השירות שם היה למורת רוחו והוא שאף לחזור ולשרת בחטיבת הצנחנים. הוא שב לצנחנים ובהמשך שירותו מילא תפקיד של מפקד פלוגת מפקדה בגדוד והגיע לדרגת רב-סרן. רפי הכיר במהלך שירותו חברה שאותה עמד לשאת לאישה. רפי נפל בעת מילוי תפקידו ביום ה' באב תשמ"ח (19.7.1988) והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול. הניח הורים ושתי אחיות – דוריס ורויטל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו על כך, שרפי עבר בצנחנים מסלול ייחודי לבני עליית הנוער וקיבל הכשרה של לוחם למרות קשייו הפיסיים. "רפי היה מהמעטים והטובים שבין בני מסלולו… בכל היחידות שבהן שירת כקצין בלטו מידותיו האנושיות… נתן למפקדיו הרגשה, שאין משימה שלא יוכל לה והכול ביעילות ובתבונה. בכל מעשה שעשה הורגשו הנשמה היתרה וטוב-הלב שאך מעטים נתברכו בהם. איבדנו קצין מעולה". האלוף מתן וילנאי העניק למשפחה תעודת הוקרה לזכרו. חוברת זיכרון יצאה לאור להנצחת זכרו. המשפחה הנציחה אותו בספרייה תורנית בבית-הכנסת המרכזי בקרית בן גוריון בחולון.