קייטלגיסר, חיים

בן סימה ואליהו. נולד בשנת 1904 בפולטאבה שברוסיה. ילדותו עברה עליו בחיק משפחת עמלים, שומרי מסורת יהודית. היה נער שקט וצייתן. בהיותו בן שמונה-עשרה הגיעה לעיירה בשורת הצהרת בלפור, ואז נתפס הנער לרעיון הציוני ולשאיפה לעלות לארץ-ישראל ולהשתתף בבניינה. למרות התנגדות הוריו הצטרף לגדוד העבודה על שם ברנר ויצא להכשרה חקלאית. בשנת 1922 נשלח עם חברים נוספים מן הגדוד לעיר ירצבו כדי לשקם במצוות השלטון המקומי את הריסותיה בעקבות המלחמה. כאן הכשירו הצעירים את עצמם לעלייה ולמדו בסתר עברית ופרקי ציונות. בשל הניתוק ממשפחתו, שהתנגדה לדרך שבחר בה, היה חיים בתקופה זו מכונס בתוך עצמו וממעט לדבר עם חבריו על צרותיו. בשנת 1923 עלה לארץ ישראל. לאחר עלייתו קיבל מכתב מהוריו שהשלימו עם היות בנם חלוץ בארץ והקשר המחודש חיזק את רוחו. בארץ עבד תחילה כרועה צאן בכפר גלעדי ומשם עבר בשנת 1928 לקיבוץ תל יוסף. בתל יוסף עסק בחקלאות, בעיקר בענף החציר והמספוא לבהמות, לאחר שנים אחדות היה, על פי החלטת החברים, לנהג משאית. בקיבוץ נודע ביחסי הרעות הטובים שקיים עם חבריו, בצניעות הליכותיו וביחסו הלבבי המיוחד אל ילדי המקום. כשפרצה מלחמת העולם השנייה היה בין המתנדבים הראשונים מבני הישוב לצבא הבריטי. הוא התגייס ביולי 1940 והוצב ליחידת התובלה 462, בה התבלט כחייל למופת, אחראי וממושמע. בכ"ז בניסן תש"ג (1.5.1943) הותקפה בקירבת מלטה הספינה "ארינפורה", ועליה אנשי יחידת התובלה, על ידי מפציצים גרמניים וטובעה. מאה וארבעים מחיילי היחידה ירדו למצולות-ים, וחיים ביניהם. קיבוץ תל יוסף הוציא לזכרו חוברת ובה דברי חברים על דמותו ופועלו. בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים, הוקמה לזכר הנעדרים אנדרטה דמויית אניה ולידה בריכת מים שבקרקעיתה חקוקים שמות הנופלים.