fbpx
קיט, אופיר

קיט, אופיר


בן תינה ובנימין-עמר. נולד בירושלים בצהרי יום כ"ה בחשוון תשמ"ב (22.11.1981), בן שני אחרי האח חיים-ישראל. עם לידתו, נטעה עיריית ירושלים עץ על שמו ביער ירושלים. אופיר גדל והתחנך בירושלים. הוא החל את לימודיו היסודיים בשכונת מגוריו, נווה יעקב, שם למד בבית-הספר הממלכתי-דתי על-שם ברנדט. בסיום כיתה ג' עבר לבית-הספר הממלכתי-דתי על-שם הרב פרד"ס והיה חניך בתנועת "בני עקיבא" בסניף שבמקום מגוריו. את לימודיו התיכוניים עשה בבית-הספר התיכון התורני לבנים "הימלפרב" שבשכונת בית וגן, שם סיים את לימודיו במגמה הספרותית. משנולד האח יאיר, היה אופיר ל"ילד סנדוויץ'". הוא אהב מאוד מוזיקה ובמיוחד את להקת "הביטלס" ("החיפושיות") ואת כל הקשור בהם. נוסף על כך, הרבה לשמוע את להקת "קווין" ואת הזמר אלטון ג'ון. בשנותיו האחרונות למד בעצמו לנגן בפסנתר והיה מנגן להנאתו. אך מרבית זמנו הפנוי של אופיר הוקדשה לכדורסל, שם התגלה כישרונו האמיתי. אופיר שיחק בנבחרות הנוער של הקבוצות "הפועל ירושלים", "מכבי ירושלים" ו"אליצור", בנבחרת "רנה קסין" וכן בנבחרת בית-ספרו – "הימלפרב", שבה היה מהשחקנים הבולטים ותרם רבות לזכייתה באליפות הארץ בשנת 1999. אופיר היה נער נבון וחריף-שכל, בעל נוכחות בולטת ומרשימה. וכאשר היה נכנס הביתה, אפילו הקירות הדוממים היו מתעוררים לחיים. בזכות שמחת החיים המיוחדת שהתברך בה, הצליח להוציא את הוריו מהמשבר הקשה שבו היו שרויים בעקבות אובדן ממחלה של הבן הבכור חיים-ישראל, כאשר אופיר היה בן אחת-עשרה וחצי. בהגיעו לגיל חמש-עשרה החל אופיר לעבוד בחברת "אדידס", והקשר המיוחד שנוצר עם החברה ועם מעסיקיו העמיק והפך לחלק משמעותי בחייו. תוך שהוא משלב עבודה ולימודים, עסק אופיר בארגון תחרויות ה"סטריט-בול" – הפנינג כדורסל גדול וססגוני בהשתתפות אלפי בני נוער ומבוגרים, שבמהלכו מתקיימים משחקי ראווה, מופעים אקרובטיים, תחרות הטבעות ותחרות קליעות לשלוש נקודות. אופיר היה מעורב בארגון הטורנירים בכל רחבי הארץ – ממטולה בצפון ועד אילת בדרום – דבר אשר הצריך מפגש עם ראשי ערים, מנהלי מחלקות ספורט בעיריות ומנהלי בתי-מלון בערים שונות. כל זאת עשה בהתלהבות ובהצלחה רבה, כשהוא מפגין יוזמה וכישורים ארגוניים בלתי מבוטלים ומהווה את הרוח החיה. מרגע שהחל לעסוק בארגון אירועי הספורט, הפך ביתו של אופיר ל"חמ"ל אדידס": קירות הבית קושטו בסמלי החברה, וכל בני המשפחה הולבשו בבגדיה. לאחר נפילתו, סיפרו ג'ואי ומיכל, מנהלי השיווק של החברה: "בקיץ 1996 הצטרף אופיר לעבודה בטורניר ה'סטריט-בול' של 'אדידס' שנערך בירושלים. מרגע זה ואילך נקשרה נפשו בפעילות המותג בארץ, והיה לעובד מן המניין בארגון ובהפעלת אירועי הספורט של החברה. כל ימות השנה, ימי חול וחגים, ימי גשם וחמסין, מקריית שמונה ועד אילת, בכל יום ואתר ליווה אותנו אופיר. רוח ההתנדבות והאחריות שאפיינו את אופיר באו לידי ביטוי במעורבותו הרבה, באכפתיות ובהשקעת הזמן והמרץ שתרם לאירועים אלו. החשיבה הפתוחה שלו וראיית הדברים, יחד עם אחריות וביצוע, תרמו רבות להצלחת האירועים. אהבתו הרבה לחברת 'אדידס' ומוצריה באה לביטוי גם באופן שבו היה לבוש ובאופן שבו השפיע על סביבתו הקרובה לצרוך את מוצרי המותג שכה אהב. אופיו זה, האחריות והמסירות ואישיותו הדומיננטית, חריצותו ושמחת החיים שלו, יהיו בזיכרוננו לעד". אופיר היה דמות בולטת ומוערכת בכל מקום שאליו הגיע, מנהיג מלידה, נמרץ ושאפתן. עיסוקיו הרבים לא מנעו ממנו לסיים את לימודיו בהצטיינות, ולא בכדי חשב על לימודי משפטים בעתיד, דבר שתאם מאוד את כישוריו ואת אופיו. את תקופת לימודיו בתיכון סיכם שאול וידר, שהיה מחנכו בכיתות י"א-י"ב: "אופיר היה מוכר בכל בית-הספר בהיותו ספורטאי מצטיין, רכז נבחרת הכדורסל בבית-הספר, שהוביל את בית-הספר לראשונה לאליפות הארצית של בתי-הספר התיכוניים בכרמיאל (קיץ 1999). למרות שהנושא תבע זמן ומאמץ, הדבר לא פגע בשאיפתו להצטיין, להצליח בלימודים ולהשיג תעודת בגרות טובה. אופיר למד במגמת ספרות, שם ביטא את עולמו הפנימי המגוון והמורכב. בנוסף, שיחק בקבוצת תאטרון של כיתות י"ב, שם ביצע תפקיד מרכזי ששיקף את כישרונו הגדול בתחום הדרמה והמשחק – תחום אחד ממספר תחומים שהיה מוכשר בהם. מעמדו החברתי בכיתה היה בעמדת השפעה של תרומת מצב רוח טוב ואופטימיות תמידית לכל חבריו ומוריו". בחודש מרץ 2000 התגייס אופיר לצה"ל ושובץ בפלוגת החבלה וההנדסה (פלחה"ן) של חטיבת "גבעתי". עד מהרה הפכה פלחה"ן למשפחתו ולביתו השניים. הוא נקשר לחבריו ביחידה, הפגין יכולות גבוהות והיה חדור מוטיבציה לשרת כלוחם מקצועי וערכי. מפקד הצוות, סגן עידו ברקאי, יודע לספר על לוחם "שהיה תמיד מלא שמחת חיים והומור ותמיד מחייך", ולא מן הנמנע, שאופיר היה יוצא לקורס קצינים ומתקדם בסולם הפיקוד. עם פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה הפסיקו הצוותים את מסלולם וירדו לרצועת עזה. תחילה הוצב אופיר עם פלוגתו בכפר דרום-נצרים, ובהמשך בדוגית. ביום שישי, א' בתמוז תשס"א (22.6.2001) בשעה 16:22, נפל אופיר בפעילות מבצעית ברצועת עזה. באותו יום יצא לסיור עם צוות לוחמים ממוצב סמוך ליישוב דוגית, בתוך השטח המגודר שסביב היישובים היהודיים בצפון הרצועה, כשלפתע הבחינו בג'יפ חשוד בעל לוחיות זיהוי ישראליות, שהיה מחופר בחול ואנשיו מאותתים לעזרה. אופיר וחברו לצוות, סמל אביב איזק מכפר סבא, התקרבו לג'יפ, אלא שאז התרחקו ממנו הפלסטינים ושניות ספורות לאחר מכן התפוצץ הרכב. מעוצמת ההדף נפצעו אופיר ואביב אנושות, ובתוך זמן קצר נפטרו מפצעיהם. התברר כי בג'יפ ישב מחבל מתאבד וכי הרכב הכיל מטען נפץ רב-עוצמה, במשקל 35 קילוגרם. במותם, מנעו אופיר ואביב מן המחבל לממש את כוונתו המקורית – להגיע לחוף שקמה ולהתפוצץ בין מאות המתרחצים ששהו בו באותה עת. הזרוע הצבאית של החמאס, גדודי עז א-דין אל קאסם, נטלה אחריות לפיגוע. אופיר היה בן עשרים בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר הורים ואח – יאיר. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל. בימי השבעה פקדו את בית המשפחה מנחמים רבים, ובהם אנשים שעמדו בקשר עם אופיר במהלך שנות פעילותו כמארגן אירועי הספורט ב"אדידס". אלה הגיעו מכל קצות הארץ וסיפרו להורים על עשייתו הרבה והמבורכת של בנם. סרן דולב קידר, מפקד היחידה שבה שירת אופיר, כתב למשפחה: "… חבריו של אופיר תיארוהו כדמות בולטת בצוות, המתעניין בכל הפרטים הקטנים ומפגין מקצועיות יוצאת דופן. לא בכדי נהרג אופיר בשעה שהביע נכונות לעזור לרכב בצד הדרך. אופיר בלט בשמחת החיים שהקרין גם על הסובבים אותו. 'משפחת דולב' מחבקת ומאמצת אתכם אל חיקה ומצדיעה לאופיר. … יהי זכרו ברוך". אופיר הונצח באתר האינטרנט של חטיבת "גבעתי", בפרק "חרוטים בלבנו". עיריית ירושלים מקדישה לזכרו של אופיר את טקס הסיום של טורניר ה"סטריט-בול" השנתי, טורניר שאופיר היה ממארגניו ואשר נערך מדי שנה בשנה ברחבת העירייה בכיכר ספרא. קהילת "הוד והדר" של התנועה המסורתית נטעה בהרי ירושלים עץ לזכרו של אופיר.

האנשים הבאים ביקשו לקבל הודעה בכל פעם שגיבור זה מכובד

  • שם: דינה
    יחסים: משפחה

כובד על ידי

דילוג לתוכן