קיטיביץ’, דבורה
בת ירוחם רוטנברג, עבדה באוניברסיטה העברית בירושלים. נישאה וגידלה את בנו של בעלה. שלוש שנים טרם נפילתה נהרג בעלה בעת שנפל מבניין במהלך עבודתו כפועל בניין. דבורה נפלה בשיירת אנשי-המדע, הרופאים ועובדי "הדסה" שעלתה להר-הצופים ביום ד' בניסן תש"ח (13.4.1948). הדרך להר- הצופים עברה בשכונת שייח'-ג'ראח הערבית ועם פרוץ המלחמה התאפשרה התנועה להר בשיירות שאובטחו על-ידי הצבא הבריטי. בשעות הבוקר של ה13.4.1948- יצאה שיירה להר-הצופים, לאחר שהבריטים הבטיחו כי הדרך פתוחה ובטוחה. השיירה נתקלה במארב ערבי בשכונת שייח'-ג'ראח ומאות ערבים המטירו עליה אש עזה. חלק מכלי הרכב הצליחו להיחלץ ולחזור, אך שני אוטובוסים, אמבולנס ומשוריין-ליווי נלכדו במארב. במשך שעות רבות לחמו אנשי השיירה וניסו למנוע התקרבות הערבים לכלי הרכב. אש שנורתה מעמדותינו בעיר ובהר- הצופים וכן משוריינים שנשלחו למקום לא הצליחו לסייע לשיירה. כוחות צבא בריטיים שהיו במקום לא התערבו ולא עשו דבר כדי לסייע, למרות הפניות אליהם. בשעות אחר- הצהריים הצליחו הערבים להעלות באש שני אוטובוסים על נוסעיהם. רק לפנות ערב התערבו הבריטים וחילצו את הניצולים מכלי הרכב הלכודים. דבורה הובאה למנוחת- עולמים בבית-הקברות בסנהדריה בירושלים