fbpx
קחלון, מאיר

קחלון, מאיר


בן חלפו ומרסל. נולד ביום י"א באייר תשי"ח (1.5.1958) בירושלים. למד בבית-הספר הממלכתי-דתי 'אראל' שבקסטל והמשיך בבית-הספר התיכון-מקצועי 'אבן העזר' שבבית-שמש, במגמה של מכונאות-רכב. מאיר היה ילד חרוץ וחביב וקנה לו חברים וידידים רבים. הוא היה פעיל במתנ"ס המקומי, למד 'קראטה' ואף הגיע לדרגה גבוהה בענף זה. כן עסק במלאכת-יד, בגילוף בעץ ובשזירת חוטים, הרבה לעסוק בספורט :כדורגל, כדורסל ומחניים. על-אף מגבלתו הפיסית (הוא שבר בעת משחק את רגלו, והשבר לא התאחה די-צורכו) היה פעיל בחברה ככל חבריו. מוריו בבית-הספר היסודי כותב: "מאיר היה מן התלמידים שבית-ספרנו התברך בהם, באשר הצטיין ברוח טובה ובנפש אצילה, אהב את הזולת, נזהר בכבוד חבריו ונהג בדרך-ארץ כלפי מוריו. גילה רצון עז לקנות תורה ולהרחיב דעת. וכך היה לדוגמה טובה לחבריו ולמקור להנאה וסיפוק למוריו ולמחנכיו." ומוסיף על-כך מורו בבית-הספר המקצועי: "מאיר היה מסור לעבודה ועשה את מלאכתו בנאמנות ובאהבה, כאמן העובד על יצירתו. על-אף התלאות הרבות, שתלמיד חייב לעבור לשם קניית המקצוע, עבד מאיר בחריצות ולא נטה להיכנע לשום מכשול שעמד בדרכו. יתר-על-כן, בעת הצורך גילה יזמה ברוכה, שבאה לידי גילוי כשהשתמש בדרכים מקוריות לפתרון בעיות בעבודה, שהניבו פרות ראויים לשבח." מאיר גויס לצה"ל בסוף יולי 1977 והושם, כאיש-מקצוע, לחיל-החימוש. בחיל זה עבר השתלמויות חיליות רבות ונשלח לשרת בסדנה גיסית. ביום ו' באדר א' תשל"ח (13.2.1978) נפל מאיר בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו הורים ושמונה אחים ואחיות. במכתב-תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "את מאיר הכרתי אישית מאז הגיע ליחידה… עול-ימים, תמים-דרך ונקי מרבב. מאיר עובד מצטיין היה, איש-מקצוע מעולה, יסודי ובקי בכל פרט. הוא יצר לעצמו תדמית של אדם חזק מאוד ברוחו ובאמונתו, מסור למשפחתו ומוכן לשרת את עמו. כשהוצעו לו תפקידים נוחים ביחידתו, לחם מאיר בחירוק-שיניים כדי להגיע רק לטנקים ולהיות בשורה הראשונה. אכן, נופלים ההולכים ראשונה." משפחתו הנציחה את זכרו בהוצאת חוברת הנושאת את שמו.

דילוג לתוכן