קזמירצ’י, משה

בן אידה ואברהם, נולד ביום כ"ט באדר תשכ"ב (4.4.1962) באיסטנבול שבתורכיה. בן שנתיים וחצי היה משה, כשעלה עם הוריו לארץ, בשנת 1964. המשפחה התגוררה באזבסטונים ליד רעננה. במשך הזמן היא השתרשה במקום, גדלה ועברה לגור בשכונת קריית שרת ברעננה. משה היה מעורה בחיי החברה בסביבתו. הוא השלים את לימודיו בבית-הספר היסודי ובחטיבת-הביניים ברעננה, ולאחר מכן עבר ללמוד בבית-הספר המקצועי "אורט" וסיים את לימודיו התיכוניים במגמת מכניקה עדינה. משה היה נער ער, חובב ספורט, כדורסלן מצטיין ששיחק בקבוצת "מכבי רעננה". הוא התבלט ברוח ההתנדבות שלו, והיה ממפעילי המשמר האזרחי ברעננה. באוגוסט 1980, התגייס משה לצה"ל, ושירת בחיל-הצנחנים. הוא עבר אימוני טירונות, והתבלט כחייל מצטיין במסלול המפרך של אימוני יחידתו. משה נשלח לבית-הספר המרכזי למ"כים, ובעודנו בקורס פרצה מלחמת שלום הגליל. יחידתו יצאה ללחום בחזית בלבנון. ביום השני של המלחמה, ט"ז בסיוון תשמ"ב (7.6.1982), הייתה יחידתו בתנופת התקדמות באיזור צרפנד, כשמפקד הפלוגה וסגנו צועדים בראש ולידם משה. לפתע נפתחה עליהם אש ושני המפקדים נהרגו. משה המשיך ללחום, עד שגם הוא נפל. בן 20 שנים הוא היה במותו. אחרי נופלו, הועלה משה בדרגה. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי ברעננה. משה השאיר אחריו הורים ושתי אחיות. מחנכו בבית-הספר אמר לזכרו ביום השלושים לנפילתו: "הרוח שלך מרחפת בינינו ובתוכנו, כל אחד ו'משה' שהכיר, כל אחד ו'מוסה' שהכיר וכל אחד ו'קזה' שהכיר ואכן כינויי החיבה מוכיחים כמה חביב ואהוב היית על חבריך. משה, אתה תחסר לנו, אנחנו נתגעגע אליך". מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "הנכם שייכים למשפחת הצנחנים המפוארת, אשר הקריבה קרבנות רבים על מזבח ביטחון העם והמדינה. אנו תקווה כי בזכות בנכם ואחיו הלוחמים לא נדע עוד מלחמה. חיילי בית-הספר למ"כים, חברים ומפקדים, ימשיכו ללכת בדרך ההתנדבות, האומץ וההקרבה, כדי לבצר את בטחון העם".