fbpx
קושניר, יצחק (איציק)

קושניר, יצחק (איציק)


בן-הזקונים של צ'רנה ומאיר, נולד ביום ט"ו בניסן תרפ"ט (25.4.1929) בעיר נובוסליצה, חבל בסרביה, רומניה. בן יחיד ליד שמונה אחיות. למד ב"חדר" ואחר-כך בבית-ספר יסודי. בתקופת מלחמת-העולם השנייה ובבוא השואה על היהודים, נשלחה כל המשפחה לטרנסניסטריה. שם נספו הוריו וחמש מאחיותיו. ביום השחרור היה חולה ותשוש ונוטה למות אף הוא. מששב לאיתנו חזר למקום מגוריו ועבד כמסגר ברכבת. על-פי רוב עבד שתי משמרות רצופות, כדי לפרנס את אחיותיו שנשארו בחיים. הוא פעל רבות למען אחותו השלישית שנשארה תקועה ברוסיה, ומשהחזיר אותה אליו הצטרף יחד איתה להכשרת "הנוער הציוני", נדד איתה ועם חבריו והגיע ליוגוסלביה, ובשנת 1946 עלו משם באוניית-המעפילים "הגנה" לארץ. שלושה חודשים ישב במחנה-המעצר בעתלית. מששוחרר עבר עם ההכשרה לתל יצחק. בינתיים הסתדרה אחותו בהרצליה והוא בא לגור אתה במושבה ועבד כפועל. בהרצליה הצטרף ל"הגנה". מיד לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות התגייס בדצמבר 1947 עם חבריו מחי"ש הרצליה, שירת באחת הפלוגות של גדוד השרון בחטיבת "אלכסנדרוני" והשתתף בכל פעולותיה. עם כניסת הלגיון הערבי ללחימה החמיר מצבה של ירושלים והדרך אליה נותקה על-ידי מערך הלגיון בלטרון. לפריצת הדרך תוכנן מבצע "בן- נון א'" וגדודו תיגבר את חטיבה 7 במבצע זה, והוטל עליו לכבוש את לטרון. הכוחות יצאו למשימותיהם בליל 24-25 במאי 1948. זמן קצר לאחר היציאה נתקלו בכוחות הלגיון שהתברר כי היו עדיפים והסתייעו בתותחים, בשריוניות ובערבים מקומיים. בקרב הנסיגה הקשה, לנוכח עדיפות האויב ותנאי מזג-אוויר קשים, נפלו רבים מהלוחמים.בקרב זה נפל גם יצחק, ביום י"ז באייר תש"ח (26.5.1948). ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.

כובד על ידי

דילוג לתוכן