קורץ, מרדכי (מקס)

בן לאה וישעיהו, נולד ביום ט"ו בניסן תרפ"ג (1.4.1923) בעיר רדאוץ, בוקובינה, רומניה. בבית התחנך על ברכי המסורת ואת השכלתו הכללית קיבל בבית-הספר. בילדותו התייתם מאביו ומגיל צעיר למד להיות עצמאי ובעל כושר החלטה. תחילה השתייך לנוער "המזרחי" ואחר-כך הצטרף לבית"ר ונשלח לקורס מפקדים ארצי. בשנת 1940, כשנאסרה הפעילות הציונית ברומניה, ירד למחתרת. מרדכי היה בין המגורשים לטרנסניסטריה ושם הניח את היסוד ל"ארגון הנוער הלאומי". כן כתב וביים מחזות. לאחר המלחמה חזר מרדכי לעירו והקדיש לבית"ר את כל זמנו. הוא אירגן וניהל כמה סמינרים וכמפקד קן רדאוץ הדריך וחינך צעירים רבים. כאשר נתמנה אחר-כך לשמש קצין גליל בוקובינה ייסד ואירגן בגליל זה ובמולדובה הצפונית קנים לתנועתו וניהל את קבוצת ההכשרה בפוקשני. כשהגיעו שליחי אצ"ל לרומניה היה ביכולתו להעמיד לרשותם בני נוער מאורגנים ובעלי הכרה. מרדכי עצמו העפיל ארצה, אך נעצר על-ידי הבריטים ונשלח למחנה עצורים בקפריסין. הוא שוחרר משם עם הקמת מדינת ישראל. ביום ט' באייר תש"ח (18.5.1948) הגיע לתל-אביב, ובדרכו להתייצב לשורות האצ"ל נפגע בהפצצה המצרית על התחנה המרכזית, הובא לבית-החולים "הדסה" ושם מת מפצעיו. דבריו האחרונים היו: "שמי מרדכי קורץ, חייל אצ"ל". הניח אישה, אם ואח. הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בנחלת יצחק.