קורן, ריינהולד
בן קרולה ואדולף, נולד ביום כ' בחשוון תרע"ב (11.11.1911) בעיר ויקרט, גרמניה. בילדותו עברו הוריו לעיר נויט ושם גדל והתחנך. בהיותו בן 16 נאלץ להפסיק את לימודיו, בגלל חיי-המשפחה הקשים, ולהתחיל לעבוד. בתחילה היה פעיל במפלגה הקומוניסטית ואחר-כך עבר לתנועת-הנוער הציונית "ורקלויטה". בהיותו בן 20 יצא להכשרה חקלאית ועבד במרכז "החלוץ" בברלין. עם הצטרפו לתנועת "הבונים" יסד חוג צעירים והדריכו. בשנת 1937 עלה לארץ וחבלי-קליטה קשים עברו עליו. 6 שנים היה חבר גבעת השלושה, אך לא התערה בחיי המשק. היה מתבודד בפינתו, ושוקד על לימוד תורת הרפואה, שהיתה מטרת חייו. הוא התעניין לא רק בגוף החולה אלא גם בנפשו, ואם כי הוא עצמו היה אדם סגור ידע לדובב את הזולת, ליעץ ולעזור. בשנת 1943 עזב עם משפחתו את הקיבוץ ועבר לגבעתיים. תחילה עבד בבית-המלאכה לתעשייה כימית של חותנו, ואחרי שהלה נפטר, הקים לו בית-מלאכה קטן משלו לתעשיית צבעים ודיו ועבד בו עד שגויס לצבא. מיום החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות ופרוץ מלחמת- העצמאות בעקבותיה, התנדב לשמירה וכשהוכרז על הגיוס לחי"ם בקיץ 1948 היה בין אנשי הקבוצה המקומית הראשונה שיצאה לפעולות. בצבא פעל כמדריך גח"ל (גיוס חוץ לארץ), והתעתד להמשיך בהדרכת עולים אחרי שחרורו. הוא השתתף בקרב על הכפר הערבי קולה ובנס נשאר בחיים. רוב חבריו לא חזרו מקרב זה. ביום 24.1.1949 נפצע אנושות בתאונת- דרכים לאחר שחזר מחופשה קצרה, בשערי הקלט המרכזי שבו שירת, ונפטר מפצעיו בבית- החולים בילינסון, ביום כ"ז בטבת תש"ט (28.1.1949). הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בנחלת יצחק. השאיר אישה, שלומית, בת ובן.
