קורן (קרונברגר), רפאל (רפי)

בן זאב וחיה. נולד ביום ט' בסיון תש"י (25.5.1950) בקבוצת גזר. למד בבית-הספר היסודי שם, המשיך בבית-הספר היסודי 'אחווה' שברמלה וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון האזורי רמלה- לוד. רפי היה תלמיד חרוץ ואחראי ועמד בכל משימה שהוטלה עליו. הוא היה אהוב על מוריו ועל חבריו, מסור ונכון לעזור לכול, עומד תמיד לימין ידידיו ואהבת-הבריות טבועה בנשמתו. רפי אהב לטפל בבעלי-חיים. הוא נודע בחיבתו הרבה לילדים קטנים. נהג לשחק עמם, לשעשע אותם וליהנות בחברתם. במבטו הגלוי של רפי ובחיוכו החביב השתקפו תמימותו הכנה וטוב-לבו הטבעי, תכונות שדיברו אל לבו של כל מי שהכירו. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו, השתדל שלא להדאיגם ושלא להכביד עליהם בצרותיו. רפי סיים בהצלחה את לימודיו התיכוניים ובזמן שנותר לו עד למועד גיוסו לצה"ל, נסע לחוץ-לארץ כדי להשתלם בלימודי האנגלית שלו. רפי גויס לצה"ל באוגוסט 1968 והתנדב לחיל-האויר. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס-צניחה ובקורס-טיס, נשלח לטייסת חיל-האויר במרכז הארץ, בתפקיד של טייס. עם תום שירותו הסדיר התנדב רפי לשירות-קבע והועלה לדרגת סרן. בשנת 1972, לאחר שהשתלם בקורס מדריכי-טיסה, הוסמך רפי לתפקיד מדריך-טיס בבית-הספר לטיס של צה"ל. באוגוסט 1973 נשא רפי לאישה את רונית. במכתב להורים כתב מפקד הטייסת: "רפי היה מטייסיו המעולים של חיל-האויר, אחד מאלה שבידיהם הופקד מטוס הפאנטום. הוא השתתף במאורעות שלפני מלחמת יום-הכיפורים, במלחמה עצמה ובתקריות שלאחריה. רפי הפיל מטוסי אויב בקרבות-אויר ותקף סוללות טילים ושדות-תעופה במלחמה הקשה והממושכת, והוכיח יעילות רבה, אומץ-לב וקור-רוח. רפי היה מעמודי- התוך של הטייסת כטייס וכמדריך-טיס, ובעיקר כאדם המשרה סביבו אוירה נוחה ורגועה." רפי לא פסח על כל הזדמנות לטלפן להוריו, להרגיעם ולמנוע מהם דאגה, אף בעיצומה של המלחמה. על-אף המתח והחרדה שהיה שרוי בהם, נהג לחייך, להרגיע ולמנוע צער מבני-משפחתו. ביום א' בניסן תשל"ה (13.3.1975) נפל רפי בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שברמלה. השאיר אחריו אישה, הורים ואח. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד-הבסיס: "דרכו של רפי בחיל-האויר, אף אם נקטעה באמצע היתה רצופה הצלחות והישגים. הישגיו בכל התחומים, הן כאדם וכאיש-חברה והן כחייל ולוחם צוינו תמיד, על-ידי מפקדיו, וזכו להערכת חבריו. הכרתי את רפי כטייס שנים-מספר ובכל פגישותי עמו התרשמתי תמיד מחדש מסגולותיו המיוחדות שלא כל-אחד זוכה להן: מסירות, ידע, כושר-ביצוע, שיתוף-פעולה ושמחת- יצירה ללא גבול. אכן, היה טייס-קרב אמיתי, שידע והכיר על-בוריה את המערכת המורכבת שהפעיל. יכולים אתם להיות בטוחים, שאכן זכאים אתם להתגאות ברפי. אנו מפקדיו וחבריו, גאים בו תמיד."