fbpx
קוריש, אביבית

קוריש, אביבית


בת יונה ויחיא. נולדה ביום ה' בניסן תשל"ז (24.3.1977), בבית החולים "העמק" בעפולה. גדלה במושב מדרך עוז, כאחות צעירה לאלימלך, מנחם, רחמים, שלוה, אריה, נצחיה ודניאל. עוד בהיותה בגן הילדים ידעה לדקלם בעל-פה את הספר "הילד הזה הוא אני". אביבית למדה בבית-הספר היסודי "אוהל מאיר" בעפולה וסיימה לימודיה בהצלחה באולפנת "צביה" במגמה העיונית-ביולוגית. בילדותה, השתתפה בחוג להתעמלות קרקע ובחוג לציור. כנערה, השתתפה אביבית בקורס מדריכים צעירים ולימים הפכה למדריכה בקייטנות, ולמארחת ומלווה קבוצות של מתנדבים מחו"ל. בחורה פעילה וחברותית, שהתחום החברתי היה מרכזי בחייה והיא תרמה מזמנה וממרצה לחברה בה חיה. אביבית נהנתה הנאה גדולה מקריאת ספרות אנגלית, התעניינה בפילוסופיה וליקטה אמרות שפר. היא נהגה לשרבט ולצייר על כל פיסת נייר שנקלעה לידה, ונהנתה להאזין למוסיקה, במיוחד למוסיקה עברית. אביבית סייעה להוריה ככל יכולתה, לאביה, במשק העופות ולאמה, בעבודות הבית. היא שמרה על יחסים קרובים עם אחיה ואחיותיה הבוגרים, פינקה והעניקה חום ואהבה לאחייניה שאהבוה מאוד. בנות רבות מכיתתה פנו לשירות הלאומי, אך אביבית התעקשה להתגייס לצה"ל ולתרום כפי יכולתה. לפני הגיוס סיימה אביבית בהצטיינות קורס קדם-צבאי, בו הוכשרה כחובשת, ונהגה לתרגל את החומר הנלמד על חברותיה ועל בני המשפחה. בשלהי אוקטובר 1995 התגייסה אביבית לצה"ל והוצבה לשרת כחובשת בבסיס "ברק" שברמת הגולן. לאחר תקופה קצרה סיימה בהצטיינות קורס מדריכי חובשים. כל שעשתה עשתה בכובד ראש, ברצינות ובאחריות. בתום הקורס שבה לבסיס "ברק" כמדריכה. אביבית נהנתה מאוד מתפקידה ורכשה לה חברים רבים בבסיס, ובמהלך שירותה אף זכתה להציל את חייו של חייל בו ביצעה החייאה. ביום 7.9.1996, במהלך חופשה מהצבא, יצאה עם חבריה אל חוף הבונים, שם טבעה. היא הובהלה לבית החולים "הלל יפה", בו אושפזה במצב קשה, וביום ב' בתשרי תשנ"ז (15.9.1996) נפטרה. אביבית הובאה למנוחות בחלקה הצבאית, בבית העלמין במושב בו גדלה, מדרך עוז. בת תשע עשרה היתה במותה. הותירה אחריה הורים, חמישה אחים ושתי אחיות. במכתב ניחומים למשפחה כתב מפקד חטיבת "ברק": "אביבית שירתה ביחידה כחובשת במשך כעשרה חודשים, ואף עברה קורס מדריכות חובשים. לכל אורך שירותה בחטיבה, התגלתה אביבית כחיילת נעימה ואדיבה, שגילתה נכונות לעזור לסובבים אותה. אביבית מילאה תפקידה בהצטיינות, ותרמה מכשרונה ומנסיונה לעמיתיה במרפאה." בני משפחתה כתבו: "אביבית שלנו היתה בת הזקונים. / היתה כאביב פורח / וכאביב אשר תקופתו קצרה/ ואהובה על כולם, כך היתה לנו אביבית."

כובד על ידי

דילוג לתוכן