קוריצ’ונר, שמואל (מלי)

בן לאה וקרל. נולד בח' בסיון תרפ"ג (23.5.1923) בכפר אוברולטרסדורף שבאוסטריה כבן רביעי למשפחה היהודית היחידה בכפר. ההורים הקפידו להקנות לילדיהם חינוך יהודי מסורתי ושלחו אותם לשיעורי דת ולבית הכנסת במרחק של שעתיים הליכה מביתם. מלי הצטיין בלימודים והתבלט כנער פעלתן, גם עסק בספורט ובמיוחד הצטיין כשחקן בקבוצת הכדורגל של בני הנוער באזור מגוריו. לאחר אירועי "ליל הבדולח" בנובמבר 1938 נאלצה המשפחה לעקור מביתה וגורשה לווינה הבירה שבה רוכזה אוכלוסיית הפרברים. שמואל הצטרף לתנועת נוער ציונית וב-1939 עלה לארץ ישראל כמעפיל. בארץ צורף לחברת עליית הנוער שבקיבוץ תל-יוסף. אף שהתערה יפה בקיבוץ חש לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה צורך להשתתף באופן פעיל במלחמה בנאצים, לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. בשנת 1941 התגייס לצבא הבריטי והוצב כנהג בפלוגת הובלה. במסגרת פלוגתו נשלח למצרים והשתתף בקרבות באפריקה. בשלהי אפריל 1943 יצאה שיירת אניות של בעלות הברית ממצרים דרך מאלטה לאירופה כדי להשתתף בפלישה המתוכננת לאירופה. באחת האניות, ה"ארינפורה", היו גם חיילי יחידתו של שמואל. בכ"ז בניסן תש"ג (1.5.1943) בצהרי היום, חג מעל השיירה מטוס סיור גרמני שהזעיק מייד מטוסי הפצצה. אלה הגיעו למקום בשעות הערב והפציצו את האניות. מאה וארבעים מחיילי הפלוגה טבעו עם אנייתם. שמואל היה שחיין מעולה וכנראה חש לעזרת חבריו הטובעים אך תוך כדי מאמציו להצילם מצא הוא את מותו. הניח שלושה אחים ואחות. שמו מוזכר ב"חוברת לחייל", ב"ספר העיתונאים", ב"ספר ההתנדבות" ובספר "יזכור" שיצא לאור מטעם "מכון ז'בוטינסקי". בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים, הוקמה לזכר טבועי ה"ארינפורה" אנדרטה דמויית אניה ולידה בריכת מים שבקרקעיתה חקוקים שמות מאה כל הנופלים.