קוצר, חיים
בן יהודה ובלהה. נולד ביום י"ט בסיון תרצ"ג (13.6.1933) בנס-ציונה, ונקרא על-שם המנהיג הציוני חיים ארלוזורוב, שנרצח שלושה ימים לאחר היוולדו. לאחר מאורעות 1936-1939 עבר לגור בקיבוץ שדה-נחום והחל ללמוד תחילה בבית-הספר בעין חרוד ואחר-כך בבית-הספר בשדה-נחום. בתקופה זו עבד זמן-מה בדיר-העזים של הקיבוץ. התקשר לעבודה ולפני הגיעו לגיל בר-מצווה כתב מאמר על "העזים בדיר שדה-נחום", שנתפרסם ב"עתון הרועים". כשחל הפילוג בתנועה הקיבוצית עבר חיים עם משפחתו לקיבוץ גבת. לפני גיוסו לצה"ל הספיק ללמוד שנתיים בבית-הספר המקצועי בעין-חרוד וסיים לימודיו כמכונאי. כן היה חובב ספורט ובייחוד עסק בכדורגל. חיים התגייס לצה"ל בסוף יולי 1951 ועסק במקצועו בחיל החימוש ובחיל האספקה. לאחר ששוחרר משירות סדיר נתקבל לקואופרטיב "התבור" ובמשך 18 שנים הקדיש את מיטב זמנו לפיתוח הקואופרטיב ושגשוגו. תחילה עבד כנהג מן המניין ואחר-כך כחבר ההנהלה וכסדרן עבודה. במרוצת השנים בנה לו חיים את ביתו בקבוצת יפעת. בזכות הצלחתו הרבה בהנהלת הקואופרטיב נשלח מטעם קבוצתו לתפקיד מרכזי במפעלי הקירור בפתח-תקוה ועשה בתפקיד זה במשך שנתיים. מאז שוחרר משירות סדיר היה נקרא לתקופות של שירות מילואים והיה נענה, כדרכו, תוך הרגשת אחריות וחובה. בימי הכוננות שלפני מלחמת ששת הימים חלה במחלה שהתישה את כוחותיו. הרופא שחרר אותו משירות המילואים, אך ברגע שפרצו הקרבות התייצב חיים ביחידה ומילא את תפקידו הקשה במסירות ובאחריות כדרכו תמיד. ביום ט"ז בשבט תשל"ב (1.2.1972), נפל בעת מילוי תפקידו והשאיר אישה וארבעה ילדים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות שביפעת. במכתב תנחומים ששלח למשפחה כתב מפקדו: "הוא היה בעל מקצוע מעולה וחבר נאמן. כל משימה שבה היו דרושים מומחיות ודייקנות, אחריות וכושר ביצוע מעולה הייתה נמסרת לו כדבר מובן מאליו – – – היה שקט ועניו, ממושמע, חייל לדוגמא וכל חבריו למחלקה, חיילים סדירים ואנשי מילואים, היו מאושרים לשרת יחד עמו". אחרי נפילתו הוציא לאור משק 'יפעת' חוברת לזכרו, הנושאת את שמו.
