קוצגה, מקסים

בן טטיאנה וניקולאי. נולד ביום י"ט בניסן תשל"ג (21.4.1973) בעיר קזן שברוסיה. החל מגיל צעיר הצטיין מקסים בכושרו הגופני. במשך כעשר שנים התאמן בשחייה, השתתף בתחרויות והגיע להישגים מרשימים. בין תחביביו הבולטים היו ציד, דיג, סירות מירוץ וצלילה, ואף הצטיין כצלף. לאחר שהוציא רשיון נהיגה, הפך מקסים במהרה לנהג מנוסה. כל זאת למד וחלק עם אביו, שהיה גם חברו הטוב מאז ילדותו. ברוסיה, למד מקסים עשר שנים בבית-הספר לספרות אנגלית וסיים כשבידו תעודת בגרות. לאחר מכן המשיך ללימודים גבוהים באוניברסיטה בתחום ההנדסה הכימית. מקסים, כשמו כך היו הליכותיו עם הסובבים אותו, הליכות של נועם וקסם, הן עם חבריו, הן עם בני משפחתו והן עם כל מי שהיה בסביבתו. הוא היה נדיב וצנוע, אהב להעניק מעצמו וידע להיות חבר טוב. בשנת 1991 עלה מקסים לישראל עם אביו, אמו המאמצת, ורה ובתה הקטנה, לנה. כעבור שנה שב לרוסיה, להשלמת לימודיו באוניברסיטה. כל אותה עת ברוסיה פיעמו בו הגעגועים אל הארץ ועם תום הלימודים שב אליה. בשובו לארץ היה מקסים נחוש בדעתו להתגייס לצה"ל ולשרת ביחידה קרבית, למרות זכותו לפטור משירות כלוחם, בהיותו בן יחיד. הוריו של מקסים תמכו בהחלטתו והוא עצמו ידע, שרק ביחידה קרבית יוכל לבטא במידה הרבה ביותר את הכושר הגופני הגבוה ואת כוח הרצון שלו. בסוף דצמבר 1992 התגייס מקסים למג"ב. הוא השתלב במהירות בסביבה החדשה וחש כי הוא תורם ועושה. בספר סיום הטירונות נכתב עליו: "אדם מיוחד, עם נשק וחגור, פורץ קדימה כשור". להוריו זכור היטב טקס הסיום של מסע כומתות מג"ב, שמקסים סיים יחד עם חבריו ליחידה. תכונותיו החיוביות וכישוריו במגוון התחומים זכו להכרה גם במסגרת הצבאית ומקסים זכה להערכה, הן של מפקדיו והן של חבריו לנשק. לאחר שהצליח לעצור שני בני מיעוטים בשעה שהתכוונו לפרוץ ולהצית רכבים חונים, הוענקה למקסים תעודת הערכה מיוחדת מאת מפקד מג"ב ירושלים, יהודה וילק. מקסים נפל בעת מילוי תפקידו, ביום ל' בסיוון תשנ"ד (8.6.1994). בדרך חזרה לבסיס עם חבריו מביצוע משימה, סטה נהג הרכב הצבאי מנתיב נסיעתו והתנגש בעמוד של גשר בכביש רמות-ירושלים. מקסים, שהיה בין נוסעי הרכב, נהרג. בן עשרים ואחת היה בנופלו. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי בקרית שאול.