קופרצין, חיים

בן שלמה ורבקה. נולד ביום י"ב בסיוון תרצ"ו (2.6.1936) בנשר אשר ליד חיפה. שם עברו עליו ימי-ילדותו ובאותה שכונה ביקר בגן-הילדים ולמד בבית-הספר היסודי. (לאחר-מכן המשיך את לימודיו בחיפה, אשר לשם עברו הוריו לגור. השתייך לתנועת "הנוער העובד". למד גם בבית-הספר הטכני של חיל-האויר, ולאחר שגויס לצה"ל בפברואר 1954 מילא את תפקידו בחיל-האויר עצמו בנאמנות ובמסירות. בזמן שירותו בצבא עבר את הבחינות המוקדמות והתכונן לבחינות-הבגרות. עם התקרב מועד-שחרורו החל מדבר על הצטרפותו לחבריו בעין-גדי, כי חיי-העיר לא היו לפי רוחו ותמיד חלם על צורת-חיים קיבוצית. בעת שמפקדיו דרשו ממנו לחתום על שירות-קבע השיב להם, כי אנשים שיתנדבו לצבא-הקבע יימצאו ואילו אנשים שירדו לעין-גדי קשה יותר למצוא. מייד עם שחרורו ירד למקום שאליו כה נכסף, בו אמר להתנחל ולבנות את ביתו. בעין-גדי עבד כטרקטוריסט ותמיד היה אומר: "המשק על כתפינו, כי אנחנו משוחררים". ועוד: "אם אנחנו נאכזב, על מי אפשר לסמוך?" עליז היה ושמח והאוירה היתה מלאה הלצותיו העסיסיות. התמסר לעבודה, בה ראה יצירה, ולפעולות חברותיות גם יחד. היה חבר פעיל בוועדת-הקשר. פעילותו הרבה והיעילה הורגשה בכל. ביום כ"ט בתשרי תשי"ז (4.10.1956) נפל בקרב עם מסתננים בדרך סדום – באר-שבע. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. במרחשון תשי"ז הופיע חוברת לזכרו מטעם עין-גדי.