קופרמן, צבי (פנחס)

בן שיינדל ומשה, נולד ביום ט"ו בסיוון תרע"ה (28.5.1915) בעיר ז'קוב, פולין, בן למשפחה מרובת ילדים. לרוע המזל, היה האב לנכה במלחמת-העולם הראשונה וצבי נאלץ לצאת לעבוד בגיל צעיר. במלחמת-העולם השנייה לחם בגרמנים בשורות הצבא הפולני, אחר-כך – בצבא הרוסי, שבו הצטיין והגיע לדרגת מפקד מחלקה. בשנת 1942 עבר לצבא הפולני החדש, שהתארגן על אדמת ברית-המועצות ועם צבא זה הגיע לארץ דרך טהרן. הוא ערק מהצבא הפולני, ולאחר ששהה תקופת-מה בגבעת השלושה התגייס לנוטרות ושוחרר כעבור שנה. הוא הצטרף ל"הגנה". צבי החל לעבוד ואז קרו לו שתי תאונות: ביום עבודתו הראשון במאפייה אחזה האש בבגדיו, הוא נכווה ובקושי החלים מפצעיו. זמן-מה אחרי צאתו מבית-החולים, נדרס על-ידי מכונית והיה לנכה. רק על-ידי טיפול מיוחד סודר בעבודה בליטוש יהלומים. בפרוץ מלחמת-העצמאות התייצב כחבר ה"הגנה" לגיוס, אם כי הרופאים התנגדו לכך ושירת בחטיבת ירושלים. זמן לא רב אחרי התגייסותו נפל בקרבות הקסטל ביום שבת כ"ה באדר ב' תש"ח (5.4.1948). נקבר בסנהדריה בירושלים. ביום כ"ה באלול תשי"א (26.9.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.