קופרמן, אפרים (‘אפרים הגדול’)
בן שפרינצה ונפתלי. נולד ביום כ"ח בתמוז תשי"א (1.8.1951) במושב עולש, שם עברה עליו ילדותו. היה ילד מלא חיים וסקרן, שאהב לעזור לכול והיה אהוב מאוד על כל בני משפחתו, מכריו וחבריו הרבים. למד בבית-הספר היסודי 'בורגתא' והמשיך בלימודים תיכוניים בבית-הספר המקצועי בכפר הנוער 'נעורים', במגמת מכונאות. היה חבר בתנועת 'הנוער העובד והלומד' במושב ופעיל בחוגי ספורט שונים, בעיקר בכדורגל. כינוי החיבה שלו היה 'אפרים הגדול'. אפרים גויס לשירות סדיר בצה"ל במאי 1969 ולאחר הטירונות הוצב לשרת בחיל החימוש. בשלוש שנות שירותו שימש כמכונאי נגמ"שים והיה חייל מקובל על מפקדים וחברים. את תקופת השירות הסדיר עשה בשארם-א-שייח'. השתחרר מהשירות הסדיר בדרגת סמל. לאחר שחרורו מצה"ל נשא לאישה את נורית. בני הזוג הקימו את ביתם בפתח תקווה ונולדו להם שלושה ילדים – נפתלי, עליזה (ליזי) ושירן. הוא התפרנס מחלוקת מוצרי חלב. אפרים נקרא לשירות מילואים באמצע חודש אוגוסט 1987 ושם נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"ה באב תשמ"ז (20.8.1987) והובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי סגולה בפתח תקווה. הותיר אחריו רעיה, שלושה ילדים, הורים, שני אחים ואחות – בצלאל, שלום ולאה. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו "סמל אפרים קופרמן ז"ל היה מעמודי התווך של היחידה. תמיד נקרא כחלוץ וביצע את המוטל עליו במסירות וביעילות".