קופרברג, דורית

בת פרידה ויצחק, נולדה ביום כ"ג בכסלו תש"ך (24.12.1959) בחולון. דורית גדלה והתחנכה בעיר הולדתה. תחילה היא למדה בבית-הספר היסודי "שלום עליכם", וסיימה אותו בהצטיינות. דורית השתתפה בכל החוגים שהתקיימו בבית-הספר, ועל הצטיינותה בספורט הוענקו לה 5 מדליות. מבית-ספר זה עברה דורית לבית-ספר "תיכון חדש", וסיימה בו את המגמה הריאלית. 11 שנים היא למדה נגינה על פסנתר, ואהבה מאוד מוסיקה קלסית. היא הצטיינה גם במלאכת-יד. דורית אהבה לעזור לנזקקים, ובהיותה תלמידת תיכון "אימצה" ילד שהתקשה בלימודיו ושימשה לו כחונכת. היא תרמה מזמנה למען המשמר האזרחי בחולון, והייתה חברה ומדריכה בתנועת הנוער "המכבי הצעיר". כחברה בתנועה זו השתתפה ב"מכבייה". עם חבריה-חניכיה בתנועה, יצאה דורית למחנות, וכאחראית למטבח דאגה לבל ישאר חניך שלא אכל כראוי. חבריה זוכרים אותה, כמי שסחטה במו-ידיה במשך 5 שנות מיץ תפוזים טרי ל250- חניכים במחנה. דורית התיידדה בקלות, ושמרה על קשר חם עם חבריה המרובים. ביתה המה תמיד מחברים וחברות, שאירחה במאור פנים. בהיותה בכיתה י"ב, הצטרפה דורית לגרעין "רעים" של "המכבי הצעיר", ששם לו למטרה לתרום שנה אחת לטובת יישוב במצוקה. דורית דחתה את גיוסה בשנה אחת, יצאה עם חבריה למצפה רמון ועסקה שם בהדרכה ובעזרה לתלמידים נחשלים. היא לא הסתפקה בכך והושיטה יד עוזרת לשתי משפחות במצוקה, וכל זאת עשתה במצב רוח מרומם ובצחוק מידבק. דורית גויסה לצה"ל, בסוף אוקטובר 1979. לאחר הטירונות וקורס פקידות, היא הוצבה בחטיבת "גולני" כפקידת המח"ט. נזכר העיתונאי אבי בטלהיים, חייל מילואים של החטיבה שפגש בה בלשכת המח"ט: "לא נזקקתי לזמן רב כדי להכיר את דורית. אישיותה הקרינה חמימות ונינוחות בלשכת מח"ט 'גולני'. נעימת הליכות, כל כולה פשטות, אהבו אותה, אהבו את הרכות שלה, העריכו את יושרה, העריצו את אופיה האמיתי, הבלתי-מזויף". ביום כ"ז באלול תש"ם (8.9.1980), נפלה רב-טוראי דורית, יחד עם עוד שניים מחבריה לגרעין "רעים", בעת מילוי תפקידה והובאה למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחולון. היא השאירה אחריה הורים ואח. במכתב התנחומים למשפחה האבלה, כתב המח"ט: "דורית ז"ל הייתה חיילת למופת, סמל ודוגמה אישית של נערה התורמת לזולת כל אשר בה ומתוכה. אם יש בעולם רעות ואהבת האדם – דורית הייתה התגלמות מושג זה. בעשייתה השכילה לתרום, תוך שמירת מערכת יחסים מופלאה עם כל אדם-חייל, ולעולם ברוח טובה ובצחוק רם… מעולם לא שמעתי תלונה או בקשה לעצמה. אם דרשה – אזי למען חברים – לעזור לזולת".