קופמן, יעקב (יענקלה)

בן אטקה ויצחק, נולד ביום ב' בסיוון תרפ"ה (25.5.1925) בעיר גרודנה, פולין. בשנת 1926, בהיותו בן שנה, עלה עם הוריו לארץ. בהתגוררם בשנים הראשונות בעיר התחתית בחיפה למד יעקב את הלשון הערבית מתוך מגע בינו ובין ילדי השכנים. בשנת 1931 עברה המשפחה להדר הכרמל. מגיל 6 ואילך למד בגימנסיה "ביאליק" ומגיל 7 למד נגינה בכינור. יעקב התעניין במוסיקה קלאסית וקלאסית קלה, ואוסף התקליטים שלו גדל במשך השנים. הוא למד מסגרות וחרטות ועבד בהן. בהיותו בן 16 הצטרף ל"הגנה" והצטיין בפעילותו ובמסירותו. בהיותו בן 17 סיים בהצלחה קורס מ"כים, ושנה אחר-כך התגייס לשנת-שירות בנוטרות והגיע לדרגת קורפורל (רב-טוראי). ב"הגנה" סיים בהצלחה קורס מ"מים. בהסוואת מדי הנוטרות שירת את ה"הגנה" בהדרכת צעירים ובתפקידים אחרים, ומשום כך התמיד לשרת בנוטרות והגיע לדרגת רב-סמל. ב"הגנה" הדריך בקורסים של מ"כים, מ"מים וצלפים. רבים מחניכיו היו במרוצת השנים לממלאי תפקידים בצה"ל. בחורף תש"ח, בהילחמו בכנופיות הערביות, עוד היה לבוש מדי נוטר. יעקב השתתף בפעולות גמול על כפר סלמה ליד תל-אביב ועל כפרים באזורי נצרת ובית שאן. המשיך בשירות באחד מגדודי צה"ל והשתתף בהדיפת ההתקפה על משמר העמק, במיגור צבא קאוקג'י ובכיבוש הכפרים שבסביבה, ואחר-כך בקרבות רמת יוחנן, בית קשת ועוד ועוד. חבריו מספרים על אומץ-רוחו וגבורתו במלחמה. אחרי הכרזת המדינה עבר, כמ"מ לחטיבה 7, שזה עתה הוקמה. עם כניסת הלגיון הערבי ללחימה הוחמר מצבה של ירושלים והדרך אליה נותקה על-ידי מערך הלגיון בלטרון. לפריצת הדרך תוכנן מבצע "בן-נון א'" והמשימה הוטלה על חטיבה 7. גדודו לחם על הרכס מדרום ללטרון, נתקל בכוחות אויב עדיפים ונאלץ לסגת. בקרב זה נפל, ביום ט"ז באייר תש"ח (24.5.1948), יום לפני מלאות לו 23 שנה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סגן.