קופמן, אליעזר
בן טשרנה וישראל, נולד בשנת 1920 בפולין וקיבל חינוך ציוני. בשנת 1933, בעלות אחותו הגדולה ממנו לארץ, הבטיח לה בן ה13- שיילך בעקבותיה ואמר: "כל הדרכים מובילות לארץ-ישראל". בינתיים פרצה מלחמת-העולם השנייה והחלה השואה. אליעזר הצליח לברוח מפולין ועם זרם הפליטים הגיע לסיביר. למעלה משנה עבד בקולחוז. התגייס לצבא האדום, התמחה כחבלן ועלה לדרגת סרג'נט (סמל). היה היהודי היחידי בגדודו. כשהמלחמה התקרבה לקצה, ערק מהצבא הרוסי ובנתיבות-הבריחה הגיע לארץ כמעפיל באונייה "לטרון". זמן מסוים נעצר בעתלית ועם שחרורו הסתדר בעבודה בחיפה, מקום מגורי אחותו. במלחמת-העצמאות היה בין ראשוני משמר הרכבת חיפה-חדרה, שירת בחטיבת "כרמלי", השתתף בקרבות לשחרור חיפה וסביבתה ובקרבות בגליל הצטיין באומץ-לב רב והיה בעל משמעת-ברזל. ידיעתו בעברית היתה עדיין קלושה, אך ניסיונו הממושך הכשיר אותו לתפקידים פיקודיים והוא סיים בהצטיינות קורס מ"כים. ביום ד' בתשרי תש"ט (7.10.1948) נהרג אליעזר מיריות על הכביש בין לוביה ונצרת. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.