קופל, אברהם

בן קלרה ויעקב, נולד ביום ט"ו בניסן תרפ"ז (17.4.1927) בעיר דורטמונד, גרמניה. הוא התחיל ללמוד בבית-הספר היסודי במשטר של השפלת היהודים תחת השלטון הנאצי. כמה חודשים אחרי פרוץ מלחמת-העולם השנייה שלחוהו הוריו ארצה בעליית- הנוער. אברהם הגיע ארצה ב- 24.3.1940 והתחנך חמש שנים בכפר-הנוער בן שמן. בחברת הנוער הצטרף לקבוצה של "השומר הצעיר". הוא שהה שנתיים בבית-הספר החקלאי והצטיין בעבודת הפלחה ובלימודים, הוסיף שנת-הכשרה באילון ואחר-כך עבר עם קבוצתו לקיבוץ בקרית חיים ועבד כחצי שנה עבודת-כיבוש בנמל חיפה. בעלות 11 הנקודות לנגב בחודש אוקטובר 1946 התנחל עם קבוצתו בדנגור (נירים) שם מילא תפקיד של מרכז המשק ובייחוד התמסר לחרישת שדות מרחבי הנגב בטרקטור. משם עבר עם קבוצתו ליסד את קיבוץ יחיעם, בו מילא תפקידים רבים ובמיוחד התמסר לפיתוח מקורות-פרנסה חדשים. מספרים לועזיים למד כיצד לגדל פטריות, והצליח בגידולן במערות המבצר העתיק. במלחמת-העצמאות היה ממונה על אחד משני מקלעי ה"ברן" של הקיבוץ הנצור ומילא את תפקידו בקור-רוח על אף הסכנה המתמדת. משנפרץ המצור על הקיבוץ חלם על חידוש העבודה החקלאית לביסוס המשק, אך לפני זה היה עוד צורך לבתר את פני הקרקע בחפירת תעלות-קשר ומקלטים. תוך חפירת תעלה באדמת-הטרשים נהרג בהתפוצצות חומר-נפץ ביום כ"ט באב תש"ח (3.9.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ביחיעם. זכרו הועלה בספר "לזכרם", של קיבוץ יחיעם.