קופיט, יצחק

יצחק, בן דורה ומרדכי, נולד ביום כ"ב בחשון תש"ט (24.11.1948) בפולין ועלה לארץ עם בני משפחתו בשנת 1957. בארץ סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "גאולים" ובבית-הספר התיכון-מקצועי באשדוד. יצחק היה תלמיד חרוץ ושואף דעת. הוא היה חברותי מאוד, ולמרות שבצעירותו היה ילד ביישן ושקט, הסתגל עד מהרה לחברה החדשה אחרי שעלה לארץ. המשפחה התיישבה באשדוד וההורים היו בין ראשוניה ומקימיה של העיר. הוא היה חניך ומדריך בתנועת "הנוער העובד והלומד", ובעיקר התמסר לארגון טיולים ברחבי הארץ במסגרת התנועה. כמו כן היה ספורטאי טוב, הרבה לשחק בכדורגל והצטיין בשחייה. יצחק גויס לצה"ל בנובמבר 1966 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות הטנק "סנטוריון" והיה טען-קשר ותותחן. במלחמת ששת הימים השתתף בכיבוש רמת הגולן וברמה עשה גם את רוב תקופת שירותו בצבא. יחד עם אנשי הצוות בטנק שלו צוין יצחק לשבח על ידי מפקדו "על תותחנות מעולה ועל דבקות במשימה בפעולות קרביות". לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר הוצב ליחידת מילואים של חיל השריון והיה נקרא לתקופות של שירות מילואים. אחרי השחרור עבד באלת"א, חברת בת של התעשיה האווירית, כמבקר איכות. הוא הצטיין בעבודה בשקדנותו, ביחסו הרציני לעבודה ובמסירותו. בשעות הערב למד בקורס לטכנאי יצור. יצחק היה בן טוב ומסור להוריו והיה קשור מאוד למשפחתו. הוא היה טוב לב, אופטימי ונוח לבריות, והכל הכירוהו כחבר טוב המוכן תמיד לעזור לכל אדם. במלחמת יום-הכיפורים לחם יצחק כתותחן בטנק "סנטוריון" בחטיבה, שבלמה את כוחות השריון של הסורים, שפרצו לרמת הגולן. הוא היה בכוח החלוץ, שעלה לרמה כדי לסייע לכוחות הסדירים של צה"ל לבלום את התקפות הסורים. בהיתקלות עם האויב ליד חושנייה, ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), נפגע הטנק שלו והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין באשדוד. השאיר אחריו הורים ואחות. אחרי נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו, כי ראויים היו לציון מסירותו של יצחק, אומץ לבו ודבקותו במשימה.