קופיטו, שמואל (שמוליק, מוליק)

בן פסיה ושמחה, נולד ביום כ' בחשוון תרפ"ד (30.10.1924) בווארשה, בירת פולין. בהיותו בן שנה עלו הוריו לארץ והתיישבו בכפר חסידים. שמואל למד בבית-הספר היסודי בכפר, עבד בחקלאות והתמחה במכונאות. כמכונאי עבד בחברת-המים "מקורות", ונשלח על-ידה לנגב ב-1947 להנחת צינור-המים, עבודה שנמשכה כחמישה חודשים. הוא נלהב לנוף המיוחד של הנגב והחליט בלבו לעבור לחיות שם, בבוא הזמן, בקביעות. היה צעיר הבנים בבית, ונקרא "הקטן" גם לאחר שבגר ועלה בגובהו על כל בני המשפחה. מנעוריו היה פעיל בשורות ה"הגנה". השתתף בעלייה ליחיעם שבגליל המערבי כאחראי לאנשי הקשר. במלחמת-העצמאות, בינואר 1948, התגייס וצורף לחטיבת "כרמלי". השתתף במבצעים רבים בסביבות חיפה-עכו, בפיצוץ גשרי הנעמן וגשרי הכביש לצפת. שלושה שבועות לפני נפילתו נשלח לקורס מ"כים ובצאת השיירה ליחיעם גויס עם כל אנשי הקורס ללוותה. השיירה יצאה מנהריה ביום ט"ז באדר ב' תש"ח (27.3.1948) בשעות הצהריים ובה 7 כלי רכב ו90- אנשים כדי להעביר אספקה, חומרי ביצורים ותגבורת ליחיעם. ליד כברי נתקלה השיירה במארב שהציבו הערבים. המשוריין הראשון הצליח לפרוץ ולהגיע ליחיעם, אך שאר כלי הרכב נלכדו במארב. אנשי השיירה לחמו עד שעות הערב ובחסות החשכה הצליח חלק מהם להיחלץ, אך כמחציתם נפלו בקרב, ושמואל ביניהם. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה.