קוסטיצקי, דויד

בן מתתיהו וצילה. נולד ביום ד' בתשרי תרצ"ה (13.9.1934) ביבנאל. דור שלישי בארץ. סבו היה מראשוני מייסדי-יבנאל וכובשי-אדמתה ואביו המשיך בחיי-החקלאות. בעודנו ילד היה חי את ענייני-המשק, בטיפול מסור בבעלי-החיים בחצר ובשאר הענפים, בותרו על שעשוע ומשחק. אחרי שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי ביבנאל למד שנה אחת בבית-הספר החקלאי בנהלל ושנתיים בבית-הספר התיכון החקלאי בבית-ירח. השתייך לתנועת "הנוער העובד". המשיך במסורת המשפחה ועסק בחקלאות. בעודנו נער, בימי מלחמת-הקוממיות, היה מתמסר בהתלהבות ובנכונות לפעולות שונות של קשר, תצפית ואזעקה. גויס לצה"ל בינואר 1953 ועם כל מה שנשאר קשור למתרחש בבית ובעבודה העביר את להט מסירותו וגישתו הרצינית לשטח החדש. היה מדריך בחיל-התותחנים, אך כיוון שלא בא על סיפוקו עשה כל מאמץ כדי לעבור לחיל-הצנחנים והגיע לדרגת סמל. כאן למד לדעת את ישובי-הספר ולהעריך את תושביהם. הוא היה אומר: "עליהם גאוותנו; הם חומת-המדינה". הוא היה מעודד אותם, מייעץ להם בענייני עבודת המשק והחקלאות, בהם היה בקי ומעורה מילדותו. "על הישוב להיחלץ לעזרת ישובי-הספר", היה טוען תמיד, "אחרת מי יודע מה יהיה מצבנו הבטחוני". ביום י"ז בניסן תשט"ו (9.4.1955) נפל בקרב בסביבת חירבת מעין. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בבית-גן. בכינוסי-הורים העלו לא פעם המפקדים (מוטה גור ואריק שרון) את דמותו החיובית – כגון נאמנותו לענייני-בטחון, ישרו כלפי חבריו ומסירותו לחניכיו. חוברת לזכרו הופיעה במלאת שנה לנפלו. בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים", הועלה זכרו.