קונשטוק, יעקב (“קובי”)

בנם בכורם של משה הכהן ונחמה. נולד ביום כ' בטבת תשי"א (29.12.1950) בחדרה. למד בבית-הספר היסודי על-שם אחד-העם והמשיך את לימודיו התיכוניים בבית-הספר התיכון העיוני בחדרה. הוא היה תלמיד מצטיין ושקדן, בעל סבלנות ללמוד ורצון להשיג ולהתקדם. בתקופת לימודיו בבית-הספר התיכון היה יעקב עליז, חברותי וטוב לב. תמיד היה מוכן לעזור לחבריו, לסייע ולעשות למענם. הוא בלט ביחס הכבוד שחלק להוריו ובהעריכו נכונה את מסירותם המיוחדת. בכל בית שביקר היה אהוב, כי גם בהורי חבריו נהג חמימות המיוחדת לו ובכך שבה כל לב. ביתו היה תמיד פתוח לחבריו שאהבוהו מאוד. הוא היה חבר בתנועת הנוער של "מכבי הצעיר" בחדרה והרבה לעסוק בספורט, בייחוד בהתעמלות ובכדור-סל. בבית-הספר התיכון השתתף בפעולות הגדנ"ע ולאחר שעות הלימודים עסק בקליעה. הוא היה נער רענן ומלא מרץ ובדעתו היה להתנדב ליחידה מיוחדת, שבה קיווה למלא את חובתו. עד לפני גיוסו לצה"ל היה מדבר רבות על רצונו לשרת ביחידת מתנדבים ואמנם הגשים את חלומו. לדעתו כל חייל חייב לתת כל מה שיכולתו כדי לשרת נאמנה את צה"ל והוא היה נכון לכך. קובי גוייס לצה"ל בראשית פברואר 1969 ומאז לבשו פניו ארשת של רצינות אשר לא הייתה בם קודם לכן. הסכנה שריחפה עליו ועל חבריו ליחידה הייתה ידועה להם והייתה ניכרת בו, אך כי ספק אם הוריו חשו בשינוי שחל בו. בחופשותיו השתדל תמיד שלא להדאיגם יתר על המידה, שכן אהב אותם, היה מסור להם ועליהם הייתה גאוותו. בבואו הביתה התאמץ להיות עליז כתמיד. אופיו לא נשתנה בצבא, כי טוב-לבו עמד לו. לאחר שירותו התעתד ללמוד רפואה. אור ליום כ"ז באייר תש"ל (1.6.1970), נפל רב-טוראי יעקב בעת מילוי תפקידו, בעלות רכבו על מוקש באזור תעלת סואץ. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בחדרה.