קונין, שמואל (שמואלקה)
בן שיינדל ומיכאל, נולד בשנת 1921 באוקראינה. בעודו ילד קטן עברו הוריו לפולין ושם למד בבית-ספר יסודי ובגימנסיה. הוא ידע שפות אחדות ובתוכן עברית וזמן-מה עבד כנהג. במלחמת-העולם השנייה נמלט לתחום ברית-המועצות מפני הכובשים הגרמנים. ברוסיה סיים קורס פקידות. בפרוץ מלחמת רוסיה-גרמניה שירת בצבא האדום. במלחמה נגד הגרמנים הגיע לדרגת קצין וקיבל כמה אותות הצטיינות. כשחזר עם הצבא הרוסי לפולין ונודע לו שהוריו וכל בני המשפחה הושמדו, החליט לעלות ארצה. הוא ערק מהצבא הרוסי, הגיע ב"נתיב הבריחה" לאיטליה ושימש כמדריך צבאי בשירות ה"הגנה" במחנות שבאיטליה. בהגיע תורו לעלייה העפיל ארצה, נתפס ושולח לקפריסין וגם שם המשיך באימון ובהדרכה של ה"הגנה". בקיץ תש"ח ברח מהמחנה עם עוד 12 חברים ובסירה שנשלחה על-ידי ה"הגנה", הגיע לארץ. ב-17.7.1948 התגייס לצה"ל. כקצין-חבלה השתתף במבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב ונפל בקרב על חוליקאת ביום ט"ו בתשרי תש"ט (18.10.1948). נקבר בדורות. ביום י"ז באייר תש"י (4.5.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.