קומורניק, מרדכי

בן ברכה וישראל, נולד ביום י"א בחשוון תרס"ג (11.11.1902) בעיר נדבורנה, שבמזרח-גליציה, פולין, למשפחה ציונית ותיקה. הוא למד בבית-ספר יסודי, בגימנסיה ובבית-ספר למסחר, חי עם הוריו ברוסיה הקרפטית (אז צ'כוסלובקיה) ועבד שם כפקיד בבית-הדין המחוזי. בשנת 1933 עלה ארצה וגר עם אחותו בחיפה. אחיו השני נשאר ברוסיה. תחילה עבד כפועל בבית-החרושת "נשר" ואחר-כך במפעלי "סולל-בונה" כאחראי לחומרי-הנפץ. בשנת 1938 התגייס לנוטרות והשתתף בהקמת "גדר הצפון" של טיגרט, שהוקמה כדי למנוע הסתננות אנשי כנופיות ערביים מסוריה ומלבנון בתקופת מאורעות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט. משם הועבר לחיפה כנוטר ב"סולל-בונה". עשר שנים שירת כנוטר מטעם "סולל-בונה" ונדד עם מחנות החברה בכל רחבי הארץ. לאחרונה היה בשירות המחנה בחיפה התחתית. ביום י' באדר ב' תש"ח (21.3.1948) הבחינו הוא וחברו חיים גראף בעשן עולה מתוך משאית, שנהג בעל פרצוף מזרחי לבוש אירופית הכניס אל חצר המחנה והסתלק מהמקום. מיד הבינו כי העשן עולה ממכונית-תופת, שעוד מעט תתפוצץ ותהרוס את הבניין ותקפח חיי עשרות בני אדם. בלי שהיות החלו לדחוף את המכונית ולהרחיקה החוצה. המכונית הורחקה מהבניין, וככל שהסכנה לרבים הנמצאים בבניין פחתה והלכה, בה במידה גדלה להודפיה. הם ידעו זאת אך הוסיפו להרחיקה יותר ויותר, כדי להפחית ככל האפשר את הסכנה לחיי זולתם, עד שמכונית-התופת התפוצצה וריסקה את שניהם. מרדכי הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. שלושה שבועות לפני נפילתו נשא אישה.