קומורניק, יצחק

בן אסתר וחיים. נולד בג' בשבט תרע"ה (18.1.1915) בעיר וילון בפולין. מילדותו השתייך לתנועת הנוער בית"ר ונשא נפשו לעלות לארץ-ישראל, לעבדה ולשמרה. בשנת 1934 נשלח להשתתף בבית-הספר למדריכי בית"ר בזיילונקי שליד ווארשה שנערך בפיקודו של ירמיהו הלפרין. לאחר תום הקורס נתמנה כמפקד קן בית"ר בדנציג ואחראי ל"פלוגת השירות הצבאי" של הקן המקומי. הוא מילא את תפקידיו בכשרון, במסירות ונאמנות. בשנת 1935 עלה לארץ-ישראל, עבד במחצבה ובבניין והיה חבר באגודת הספורט "הפועל". עם פרוץ מאורעות תרצ"ו התגייס מיד לשרת כנוטר ובחר להישלח לשמור בנקודות ישוב מועדות לפורענות. אחת מנקודות אלה היתה גבעת עדה, מושבה קטנה ומבודדת בשומרון. בי"א בתמוז תרצ"ח (10.7.1938) אירעה התקפה קשה מצד כנופיית פורעים ערבית על המושבה. יצחק נשלח להדיפת התוקפים ותוך כדי השליחות נפגע מכדוריהם. הוא השיב אש מנשקו ולא הרפה ממנו עד רגעו האחרון. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בגבעת עדה. פרקי חייו ומעשיו מפורסמים ב"זכרם לנצח", ספר הזכרון לחללי הארגון הצבאי הלאומי.