fbpx
קום, נחום (כרמי)

קום, נחום (כרמי)


בן פסיה ואליהו, נולד בשנת 1910 בעיר רצ'יצה שברוסיה הלבנה. אחרי מלחמת-העולם הראשונה עברה המשפחה לשטח פולין. הוא למד ב"חדר" ובבית-ספר יסודי ובשנת 1928 עלה ארצה עם הוריו ועסק בחקלאות ליד אביו. אחר-כך למד נהגות ועבד בה והתיישב בירושלים. בחורף תש"ח, עם תחילת מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, כשגויסו ל"הגנה" בני 25- 18 שנה, והוא כבר אב ל2- בנים בני 13-15, ופצוע "ציבילי" (מפגיעה בשיירה בדרך אל השפלה), התייצב במטה אזור 10 (בצפון ירושלים) ודרישה בפיו: "תנו לי להילחם!" הוא מילא את כל המוטל עליו במרץ, במסירות ובהצלחה ונתמנה למפקד הקטע במוצררה, בתי ההונגרים (מאה שערים). נחום לא ניצל יתרונות של מפקד ולכל משימה מסוכנת הלך ראשון. גילה מסירות-נפש בהגשת עזרה לנפגעי צליפות ובהתגנבותו בלילות להטיל רימוני-יד לעמדות הערבים. במעשיו ובהתנהגותו קנה את לב אנשי היישוב הישן תושבי האזור ואגדות התהלכו על גבורתו. התושבים נשמעו להוראותיו והוא הצליח לארגנם לשירותים שונים לפי הגילים והיכולת: הצעירים לעמדות ולפעולות קרביות, הנערים לשירותי קשר, והקשישים לפלוגות-עבודה בביצורים. החבלות המוצלחות והפשיטות לשכונת מוצררה שאירגן וביצע בתחבולות ובאומץ הפחידו את הערבים והניסום משם. לפני יציאת הבריטים הכין את אנשיו לפעולות גדולות יותר וביום צאתם כבש את משטרת מאה שערים והתבצר בה. ביום י' באייר תש"ח (19.5.1948) נערכה הפגזה כבדה מאוד על ירושלים היהודית ובייחוד על הקטע שנחום היה מופקד עליו. כשיצא נחום מחדר המפקדה לסיור, פגע רסיס פגז ברימון התלוי בחגורתו והוא נתרסק מהתפוצצות הרימון. נקבר בשייח'-באדר א'. ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.

דילוג לתוכן