קול-קלורי, בנימין-זאב

בן שמואל ומרים. נולד ביום כ"ה באב תש"ה (4.8.1945) בחיפה. את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר "רמז" שבמקום. היה ילד עירני שאהב לשחק עם ילדי-השכונה ולהנעים להם את הזמן בצחוק ובשיר ועל כן אהבוהו כולם. קולו היה צלול ומלבד זמרה ידע לחקות את צפצופן של צפרים, המית יונים ואף לדבר בשפת חיות ועופות ודבר זה משך את כל הילדים אליו, כי פרט לכשרונות אלה ניחן בקסם מיוחד. בבית-הספר היסודי התחיל לעלות ולהתבלט בכשרונותיו. הוא היה קל-תפישה, קלט בנקל את חומר- הלימודים ומה שציין אותו במיוחד הוא שבנימין-זאב אהב להתחלק עם חבריו-לספסל בידיעות שרכש והיה מרביץ תורה לידידיו בשקט ובצנעה. בגיל צעיר הצטרף לתנועת "הנוער הלומד- התנועה המאוחדת" – ואת זמנו הפנוי היה מחלק בין שיעורי הבית לבין התנועה. יחד עם חבריו היה מסייר בארץ כולה, לארכה ולרחבה, והצטיין במיוחד בגילוי נופים חדשים, אשר אותם היה מתאר ברשימותיו. היתה בו עוד תכונה אחת שציינה אותו במיוחד והיא אהבת הזולת ונכונות לעזור לכל ללא כל תמורה ושלא על מנת לקבל פרס. כשהתבגר ונעשה לעלם בעל כושר גופני הצטיין גם בענפי-ספורט שונים. לאחר שסיים את לימודיו היסודיים המשיך אותם בבית-הספר "בסמ"ת" (בית-הספר התיכון המקצועי שליד הטכניון העברי) במגמת האלקטרוניקה. היה מוכשר בלימודיו אך את הכנת שיעוריו התחיל בשעות-הלילה המאוחרות, אחרי שהיה חוזר מפעילות ענפה של הדרכה ב"קן" בתנועה. לא אחת היה יושב כל הלילה ומעיין בשיעורי מתימטיקה, פיסיקה ובקריאה בכלל עד שהאיר היום. בעיקר היה קורא ספרי היסטוריה – והיסטוריה עברית בפרט. הוא ניחן בכושר ריכוז רב. תמיד שאף לכרוך יחד עם הידע התיאורטי עם המעשה. פרט לכך היה סובלני וכל מלה שהוציא מפיו היתה נאמרת בנחת ובשקט. באוקטובר 1963 גויס לצה"ל. הוא התגייס לנח"ל ושהה זמן-מה בכפר רופין ואחר-כך השתייך לקיבוץ האון, אשר עמו קשר קשרים אמיצים והיה בא לשם מדי פעם לבקר את החברים. אבל בגלל היותו בעל-מקצוע דרש אותו חיל-הים ושם עבד במקצועו במעבדה – באלקטרוניקה. (בנימין-זאב רקם תכניות רבות לעתיד ובין השאר אמר להמשיך בלימודים ולהגיע לתואר מהנדס אלקטרוניקה). כאשר גמר את שירות-החובה שלו החליט להיספח למשך שנתיים לצבא-הקבע. כתום מלחמת ששת הימים – והוא עומד כבר על סף שחרורו – החליט להצטרף למחלקת הצוללת בחיל-הים לזמן מוגבל, בתפקיד זה הגיע לאנגליה ושם טיפל בצוללת "דקר" כטכנאי אלקטרוניקה. אף על פי שכתב במכתבים רבים למשפחתו מאנגליה, מלאי תיאור נוף וסיפורי-חוויה שונים, הכוללים את הלך מחשבתו ורוחו וגם תיאורי אופי של האנגלי הממוצע חכו בני-משפחתו לבואו בקוצר-רוח. אולם בשוב הצוללת "דקר" לנמל-הבית, בהיותה בנתיב-הים שבין גיברלטר לחיפה, נותק עמה הקשר ושוב לא נתחדש. זה היה ביום כ"ד בטבת תשכ"ח (25.1.1968). הרבנות הצבאית הראשית קבעה כי תאריך פטירתו של בנימין-זאב, בשעת מילוי תפקידו יחד עם השאר,הוא יום כ"ט בטבת תשכ"ח (30.1.1968). כיוון שבנימין-זאב נמנה עם חברי הצוות הנעדרים הוצבה לו מצבת זיכרון בתוך האנדרטה לזכר אנשי "דקר" בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. מפקד חיל-הים ציין אותו כטכנאי אלקטרוניקה מבריק ומעולה, מסור לתפקידו ולעבודתו. ביום י"ג בסיוון תשנ"ט (28.5.1999), בתום שנים של חיפושים, נמצאה הצוללת אח"י "דקר" על קרקעית הים התיכון, בעומק 2900 מ' בנתיב הפלגתה המתוכנן ובמרחק 250 מייל מנמל חיפה. החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.