קולר, רם ידידיה

בן רבקה ושמעון. נולד ביום ח' באייר תשי"ב (3.5.1952) בקיבוץ כפר גלעדי. למד בבית-הספר היסודי בקיבוץ, שבו לימדה אימו אנגלית. בעת שסיים את לימודיו היסודיים עזבה המשפחה את הקיבוץ ועברה להתגורר ביהוד. רם המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון 'אורט יד סינגלובסקי' וסיימם כעבור חמש שנים ובידיו תעודת הנדסאי אלקטרוניקה. מגיל צעיר הרכיב רם דגמי מטוסים ואף בנה עם שניים מחבריו בקיבוץ מכונית 'קרטינג' ממונעת. במחסן שהקים אביו בעזרת שני בניו בחצר הבית היה רם יושב שעות מפרק ובונה טרנזיסטורים. לימים סיפר, כי כשהיה בן תשע גמלה בו ההחלטה להיות טייס. הוא נשא את זכרו של רוני סגל ז"ל, בן דודו הטייס, שנפל בתאונת-אימונים בצה"ל. רם הושפע מאוד מאביו, שלחם עם צבא ארצות-הברית באירופה נגד הנאצים במלחמת-העולם השנייה, היה ממשחררי מחנות הריכוז ועסק גם בהברחת נשק ומעפילים לארץ במסגרת ה'הגנה'. בתקופת ההמתנה ובמלחמת ששת-הימים התנדב רם לעבוד עם אביו באחד ממפעלי התעשייה האווירית. לימים היה אביו ממקבלי פרס ביטחון ישראל על חלקו בצוות לפיתוח אמצעי לחימה. רם גויס לצה"ל בראשית פברואר 1972 והתנדב לקורס טיס בחיל האוויר. הוא סיים את הקורס כחניך מצטיין, אך לא סיפר על כך למשפחתו ולמכריו. שר הביטחון דאז, משה דיין, ענד לו את כנפי הטייס. רם השתלב בטייסת מטוסי קרב, ולהלן הערכות מפקדיו המצויות בתיקו האישי: "קצין טוב מאוד, מבוגר, עצמאי, ניתן לסמוך עליו לביצוע משימה מקיפה", "יעיל, מוכשר ובעל יכולת גבוהה", "בעל שאר-רוח, מבחינת כשרונותיו – פוטנציאל גבוה מאוד", "אדם ישר והגון, איש נעים-הליכות ונוח לעבודה. בעל כושר חשיבה טוב מאוד. הצליח לקדם יפה מאוד את הטייסת מהנקודה בה החל". חברים מספרים על השקט של רם, על ההגינות שלו כמפקד, שאינו דורש מה שאינו מקיים בעצמו ואינו משאיר אותך עם תשובות בלתי מספקות. פקודיו בטייסת זוכרים את ימי הניקיון הכלליים, שבהם היה מגיע במגפיו ועובד יחד אתם. שנתיים לאחר שסיים את קורס הטייס נישא רם למירי, חברתו זה שנים רבות. במרוצת השנים נולדו ילדיהם – שי, נעם וגדעון. הוא התנדב לשירות הקבע ורעייתו מספרת שחצי מחייו הוקדשו לחיל האוויר. הטיסה היתה עבורו כמו סם. הם עברו דירה פעמים רבות ונסעו גם לארצות-הברית. רם נסע במחזור השני שיצא להביא את מטוסי האף- 15. הוא הועלה לדרגת סגן-אלוף. בסיכומי ראיונות עימו כתב מפקדו: "הערכה מיוחדת וגבוהה מעריך אני את קולר כמוביל ומפקד באוויר וכן כאוטוריטה פיקודית טיסתית על הקרקע". ועוד נכתב: "רמת טיסה טובה מאוד, טס חכם ותכליתי. רמת הובלה יפה, צבר ניסיון רב בהובלת טיסות מבצעיות, אחראי מאוד ושקול, מילא תפקידו היטב, הרגשתי שנוח לעבוד עימו ושיש לי שותף אמיתי לעשייה". ביום ב' באלול תשמ"ח (15.8.1988) נפל רם בעת מילוי תפקידו בטיסת אימונים באזור ים המלח כאשר שני מטוסי "בז" התנגשו. בתאונה נהרג גם חברו אהוד פלק. רם הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. הותיר אחריו רעיה, שני בנים, בת, אם שנפטרה שש שנים לאחר נפילתו ואח – דב.