קולס, גרשון (גרהרד)

בן הלנה ולודויג, נולד ביום כ"ט בטבת תר"ף (20.1.1920) בעיר שטולפ, פלך פומרן שבגרמניה. עד שנת 1936 למד בבית-ספר ריאלי ובאותה שנה עלה לארץ במסגרת עליית-הנוער. צורף לחברת הנוער בקבוצת גבע ושהה שם שנתיים. מנעוריו נתגלה בו כשרון רב לפיסול ומגבע נשלח לירושלים ללמוד ב"בצלאל". הוא למד עד שנת 1941, הפסיק את הלימודים והתגייס לנוטרות. גרשון שירת כנוטר בחיפה ובסביבה. הוא הצטרף כחבר לקבוצת מצובה, אולם בגלל שאיפתו העזה לאמנות ורצונו להשתלם בה באופן שיטתי עזב את הקבוצה בשנת 1946 ביחד עם אישתו. בירושלים למד אצל הפסל ברנדנבורג, שהתפעל מכשרונו. מירושלים עבר לשכונת בורוכוב ליד תל-אביב והוסיף ללמוד אצל הפסלת טרודה חיים. על אף תנאי-חייו הקשים שאפו הוא ואישתו שיתאפשר לו להשתלם כפסל-אמן וחסכו משכרם כדי שיוכל ללמוד באירופה. ביומנים שכתב באו לידי ביטוי שאיפתו ולבטיו, לבטי אמן הנאבק על יצירתו והרואה בכל הסובב אותו חומר לביטויה. היה מטבעו שקט, מכונס בתוך עצמו ושוחר צדק. את לחמו הרויח כצבע. מיד עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס, אך בשל היותו חולה בכיב-קיבה לא נשלח מיד למערכה. רק שלושה חודשים הספיק לשרת בצבא הגנה לישראל בחטיבת "כרמלי". הוא השתתף במבצע "דקל" לטיהור הגליל המרכזי וכיבוש נצרת, ונפל בקרב באזור בירווה, ביום ד' בתמוז תש"ח (11.7.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה. הניח אחריו אישה, שרה. השאיר עזבון עשיר של ציורים ופסלים רבים: ראשים, דמויות אנשים עמלים, גברים ונשים, חיות. שניים מפסליו מפארים את הגן בקבוצתו.