קולמן, יוסף

בן אסתר ונחום, נולד ביום ח' בניסן תרפ"ו (23.3.1926) בעיר סרנקי, פולין. מיד לאחר שסיים את בית-הספר היסודי פרצה מלחמת-העולם השנייה. בעוד מועד נמלט לפנים רוסיה, ובה עברו עליו חמש שנות המלחמה. הוא הצליח להשלים את השכלתו, סבל לא מעט ושאף לעלות לארץ-ישראל. בשנת 1945 יצא את רוסיה. זמן-מה שהה במחנה-עקורים ליד מינכן שבגרמניה. שם למד מסגרות-מכונאות וב-8.7.1946 העפיל ארצה באוניית-המעפילים "יגור". היה בין המגורשים לקפריסין, וכששוחרר והורשה לעלות התגורר בתל-אביב ועבד בעבודות שונות. ב-26.1.1948 התנדב לשירות העם. תחילה השתתף בפעולות בגבולות יפו-תל-אביב. אחר-כך הועבר לחיל-התותחנים ליחידה נגד-טנקים. לפני ההפוגה הראשונה היה בדרום ובנגב, בניר עם וביד מרדכי, ומשם נשלח לצפון. השתתף בפעולות בגשר, משמר הירדן וצפת. אחרי ההפוגה עבר לחיל-השריון והיה בין משחררי נצרת והגליל, אף הצטיין בפעולות אלו. ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948) יצא לפעולה בכביש הראשי תל-אביב-חיפה ליד הכפר ג'בע, ובקרב זה נפל. הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.