קולב, ישראל
בן רחל וברוך. ישראל נולד בארץ בכ"ג בסיוון תש"י (8.6.1950). ישראל התגייס לשירות החובה ושירת במשמר הגבול. הוא השתחרר, ולאחר כארבע שנים, ב-9.11.1974 חזר לשירות הקבע. במהלך שירותו היה בפלוגות ו', ח' וכ"ב. פלוגה ח' הייתה הפלוגה האחרונה ששירת בה. דברי מפקדיו של ישראל היו לשבח תמיד, ע"י כל מפקד ומפקד. תמיד התנדב והיה בראש הלוחמים. חבריו מספרים על השוטר לדוגמה ולמופת שהיה. ישראל היה נשוי לגלילה ואב לצביקה ולרונית. הוא היה בעל ישר ונאמן, ואב מצוין. היה קשור מאוד למשפחתו ובמיוחד לילדים, ואהוב על כולם. הוא לא החסיר מילדיו דבר ואהב לפנקם. לישראל היו חברים לרוב, הן באזרחות והן מן השירות. קרוביו מספרים על חוש ההומור שלו, על העזרה שנהג להגיש לזולת ועל אהבתו לים – "עד כדי שיגעון". ישראל אהב הן לדוג והן לשחות. ספורט, כדורגל וטיולים בחיק הטבע היו נשמת אפו. שוטר ישראל נפל בעת מילוי תפקידו בה' בטבת תשל"ו (9.12.1975). בעת שנסע ברכב מג"ב התהפך הרכב בסיבוב המסוכן בסמוך ליישוב שפר. ישראל נהרג במקום. הנהג נפצע קשה. ישראל היה בן עשרים וחמש בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בנהרייה. הותיר אחריו אישה ושני ילדים.