קולברג, זיו

בן רחל ועמיאל, נולד ביום ב' בסיוון תשי"ז (1.6.1957) בקיבוץ כברי שבגליל המערבי. אביו נלחם במלחמת השחרור בשורות הפלמ"ח, והיה בין מייסדי קיבוץ מלכיה. בתחילת אוקטובר 1956 עברו הוריו לכברי, ושם נולד זיו. כשסיים זיו את כיתה ג', בסוף שנת 1966, עזבו הוריו את כברי ועברו לכפר סירקין. את חמש השנים הבאות עשה זיו בכפר סירקין, אבל הקשר עם כברי לא נותק. כשסיים את בית-הספר היסודי, חזר זיו לכברי והשלים בה את לימודיו התיכוניים. בנובמבר 1975 גויס זיו לצה"ל, והוצב לשרת ביחידה קרבית נבחרת. הוא נשלח לקורס קצינים, וסיימו בנובמבר 1977. שלוש שנים לאחר מכן, לאחר שירות של שנתיים בקבע, הוא השתחרר בדרגת סרן. מלחמת שלום הגליל פרצה וזיו למד במכינה לאוניברסיטה. ביום 6.6.1982 גויס זיו, ונשלח לביצוע משימה מסוימת. לשם כך הוא צורף, יחד עם עוד כמה חיילים מיחידתו, לאחד מגדודי הצנחנים, שנעו לאורך החוף. לאחר סיום המשימה לא חזר זיו עם חייליו, אלא החליט להישאר ולהחליף מפקד נגמ"ש, שנהרג במהלך ההתקדמות. ביום רביעי, י"ח בסיוון תשמ"ב (9.6.1982), בשעות אחר-הצהריים, המשיכו כוחותינו להתקדם על כביש החוף ונכנסו לחלדה. קילומטרים ספורים לפני שדה התעופה של ביירות – למראה טנק פגוע שלנו, עצר זיו את הנגמ"ש וירד עם החובש לבדוק מה עלה בגורל אנשי צוות הטנק. באותו זמן, הוא נפגע מכדור ואיבד את הכרתו. זיו נאסף והובא לנקודת איסוף פצועים. מאמצי הרופא להצילו לא הועילו, וזיו נפטר בשעות הערב המאוחרות, אור ליום ה' י"ט בסיוון תשמ"ב (9.6.1982). הוא הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי בפתח-תקוה. זיו השאיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח. לאחר נופלו קיבל זיו צל"ש מפקד חיל מודיעין על חילוץ צוות הטנק.