fbpx
קוייפמן, צבי

קוייפמן, צבי


בן ליזה ונחום. נולד ביום כ"ח בסיוון תשמ"ד (28.6.1984) בעיר בלז שבמולדובה, ברית-המועצות לשעבר. אח. ילד שובב ומלא שמחת חיים שהרבה במעשי קונדס. לא פעם נכנס לצרות, בשל מתיחת הגבולות, אך גם אם נבהל לפעמים מהתוצאה היו הדברים מסתדרים תמיד על הצד הטוב ביותר.   צביקה עלה עם משפחתו לארץ בחודש מאי 1990. תחילה התיישבו בכרמיאל, ובשנת 1991 עברו לעכו, שם למד צביקה בבית הספר היסודי "שזר". בשנת 1995 עברה המשפחה לנהריה, לבית הקבע שלה, וצביקה המשיך את לימודיו בבית הספר היסודי "רמז". את חוק לימודיו סיים בבית הספר התיכון "עמל נהריה על-שם יצחק רבין".   על דמותו של צביקה מספרת אמו: "בכל חבורה יש תמיד את הילד המצחיק שעושה את כל הצחוקים ועושה את הכיף. ילד שאתו תמיד שמח ואף פעם לא משעמם. כזה היה צביקה בחבורה שלו, עם החיקויים המצחיקים, הפרצופים והשטויות. עם צביקה לא היה רגע אחד של שקט או שעמום כי הוא היה מצחיק תמיד את כולם."   צביקה אהב את החיים וידע למצותם. מטבעו היה אדם שלוקח הכול בקלות וחזר שוב ושוב על המשפט "יאללה, חיים רק פעם אחת." היו לצביקה חברים רבים שעמם יצא לטיולים בטבע, בעיקר בצפון הארץ. בטיולים אלה היה הרוח החיה, ארגן את נושא המזון ואת שאר העניינים, וכמובן דאג להצחיק את כל החבר'ה ולהפוך את הטיול לחוויה מהנה.   באפריל 2004 התגייס צביקה לצה"ל והוצב בחיל החימוש. לאחר הטירונות נשלח לקורס מסגרים בבה"ד 20. משסיים את הקורס בהצלחה, הוצב בסדנה 7407.   צביקה היה גבוה ויפה תואר, רגיש, מצחיק עד דמעות ותמיד מאורגן ומסודר. בחייו הקצרים הספיק לראות מקומות ונופים, ליהנות, לבלות ולשמוח. מדי שבוע נסע עם החברים למסיבות במועדונים, שם היה הדמות הבולטת ברחבת הריקודים. החברים מספרים כי אי אפשר היה שלא לשים לב לצביקה, שמשך את תשומת הלב של כל הרוקדים בריקודיו המשוחררים והאנרגטיים. גם במשפחתו היה צביקה דמות דומיננטית ומקור לגאווה ולשמחה.   צביקה נפל בעת שירותו ביום כ"ג באדר א' תשס"ה (4.3.2005). כפי שנהג בכל סוף שבוע, יצא עם חבריו הקרובים לבילוי בקיבוץ יגור. בשעת הנסיעה ישב במכונית מאחור עם שניים מחבריו, ושלושתם חגורים בחגורות בטיחות. בצומת כפר מסריק, סמוך לעכו, איבד הנהג שליטה על הרכב וכתוצאה מכך נגרמה תאונה קטלנית. צביקה נהרג במקום, ועמו נפלו שני חבריו – סמל ירון לביא ורב-טוראי ניר נגולה. עוד שבעה בני אדם נפצעו בתאונה.   צביקה היה בן עשרים ואחת בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנהריה, שם נטמן בסמוך לחבריו. הניח הורים, אחות ואח.      

דילוג לתוכן