fbpx
קוטנר, צבי

קוטנר, צבי


בן מירל וליפא, נולד בשנת 1911 בעיר חז'אנוב, מערב גליציה. בהיותו בן שש נתייתם מאביו וגדל באווירה ציונית בבית סבו בעיר בנדין, פולין. בבית-הספר היסודי ציינוהו בתואר "מוח גליצאי" בשל חריפותו הרבה. מתוך רצון לעזור לאמו ולאחיותיו הפסיק את לימודיו, ועבד כפקיד מסור וכשרוני. בתקופת התבגרותו הצטרף למייסדי תנועת "גורדוניה" בעירו והיה מטובי פעיליה ומדריכיה. בין ראשוני הקן יצא להכשרה וגם בה מילא תפקידים מרכזיים. צבי התגבר על הקשיים המשפחתיים שעיכבו את עלייתו והגיע לארץ בשנת 1932. זמן-מה עבד בפרדסים ואחר-כך נתקבל כחבר בדגניה ב'. הוא התמסר באהבה לעבודות המשק וללימוד כל בעיות הקבוצה והתנועה ונתחבב על כל החברים. בשנת 1939 יצא בשליחות התנועה להדריך קבוצת-הכשרה בהולנד. עם התקרבות הפולשים הנאציים סירב לנטוש את חניכיו בעת צרתם, נלקח למחנה שבויים אזרחיים בקרבת מקום מגורי משפחתו, ועוד הספיק להתראות עם אמו ואחיותיו לפני הילקחן למחנה-השמדה. במכתביו לקבוצה, שעברו צנזורה חמורה, התעניין תמיד במצב המשק, ובאחד ממכתביו, סמוך לסוף המלחמה, רמז לחבריו על קרבת התבוסה הגרמנית: "גורי חולה אנוש…" משחזר הביתה הטיל את עצמו לעבודה אחראית במשק ובוועדות שונות, ולפי בקשת מרכז התנועה – גם בהדרכת נוער עולה. במשך הזמן נולדו לו שתי בנות. עם פרוץ מלחמת-העצמאות מילא את חובתו בשמירה ובהגנה. הסורים פלשו לעמק הירדן ביום 16.5.1948, השתלטו על כמה משלטים באזור, אך נבלמו על-ידי מערך כוחותינו בצמח. ב-18 במאי פתחו הסורים בהתקפה על צמח בסיוע ארטילריה וטנקים. כוחותינו לא עמדו בפני עוצמת ההתקפה הסורית, תחילה נפלה העיירה צמח ולבסוף גם תחנת המשטרה, והמגינים נסוגו תחת אש הסורים לעבר דגניה. צבי יצא עם כיתתו לצמח לעצור בבקבוקי מולוטוב את שריוני האויב הסורי ושם נפל, ביום ט' באייר תש"ח (18.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בדגניה ב'. זכרו הועלה בחוברת "בשער, דגניה ב' בקרבות".

כובד על ידי

דילוג לתוכן