קוטלר, יצחק (“איקי”)
בן מרדכי וגוטה. נולד ביום כ"ג בסיון תש"ו (22.6.1946) בגבעת- ברנר ולמד בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון שבקיבוץ. הוא נחשב לתלמיד טוב שרכש את ידיעותיו בלי מאמצים מרובים. הוא היה בעל רצון כביר להתגבר על קשיים ואכן הצליח למצוא פיתרון לבעיות על נקלה. באסיפות-הכיתה התבלט כבעל כושר- מנהיגות טבעי, בעמדו על דעתו ובהילחמו עליה, בדברים קצרים וברורים. יצחק היה ספורטאי נלהב ושיחק בכדורסל בקבוצת גבעת-ברנר. הוא היה הרוח החיה של הקבוצה והצטיין בענפי ספורט שונים. עוד מגיל צעיר התחיל לשחק בשחמט והיה חבר במועדון השח של הקיבוץ. הוא אהב גם טבע וחקלאות ושבילי הארץ היו נהירים לו. כמו כן אהב יונים והיה מגדלן בדירת ההורים. בהתקרב מועד גיוסו לצבא נשלח יצחק להדריך בסניף טבעון של "הנוער העובד" ועסק בכך בשנים 1964-1965 עד גיוסו לצה"ל. לא ברצון נפרד מן הכיתה, אך הוא ידע לקבל מרות ויצא להדרכה. עד מהרה נקלט בסניף בטבעון, כי העבודה שם כבשה אותו כליל. חניכיו אהבוהו בזכות התנהגותו הפשוטה והמרץ הרב שהשקיע בה – ואולי בזכות כושר-המנהיגות שלו. העבודה בסניף הייתה קשה ואחראית, אך יצחק ידע לרתום את שלוש מאות וחמישים חניכיו, למקטון ועד גדול, לעשייה רבת-תנופה. אז רכש לו ידידים רבים מקרב החניכים ומקרב הוריהם. (בזכות פעולת ההדרכה שלו יש כיום גרעין בכיסופים.) יצחק גויס לצה"ל בנובמבר 1965. כמובן בחר באתגר הקשה ביותר והצטרף לסיירת הצנחנים, כי בה ייטיב לממש את הכשרונות והיכולת הטמונים בו. מטבעו היה מלא שמחת-חיים ותמיד שאף להיות הראשון – ואף הלך ראשון. (בסוף דרכו יצא ראשון בכוח התוקף והיה הראשון בכיתה שנפל). יצחק יצא לקורס מ"כים וכושר המנהיגות שלו נתן אותותיו גם בתפקידו זה. מלבד כושר גופני מעולה, התברך גם בהבנה מעמיקה בתורת הלחימה ובאמביציה עזה להצליח ולהצטיין. הוא שימש דוגמה אישית לחייליו. אמנם דרש מהם ביצוע מושלם, ללא פשרות וויתורים, אבל מעולם לא נהג בתקיפות לגביהם והיה עוזר לנחשלים. הוא דרבן אותם ואמר: "מה שאחרים עושים יכול כל אחד לעשות". יחסו עורר הערצה אליו בלב חבריו ונטע בהם ביטחון והם היו הולכים אחריו בלב שקט לכל פעולה מבצעית. כאשר נתמנה לסגן מפקד היחידה הצטיין בכושר ארגון ובמרץ רב. בשיחתו האחרונה עם חניך-חייל, דיבר על מפקד הפועל מכוח אישיותו ובכוח כזה פעל גם הוא. מימיו לא התלונן ותמיד נהג ביושר ובהגינות. בנובמבר 1968 הצטרף לצבא-הקבע. ביום חמישה-עשר בשבט תש"ל (22.1.1970), נפל בקרב, בפשיטת כוח ישראלי על האי שדואן והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בגבעת-ברנר. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן. ב"שלושים" לנפילתו הוציא קיבוץ גבעת-ברנר לאור חוברת על שמו ולזכרו; מדי שנה בשנה מעניק הקיבוץ גביע נודד על שמו לאליפות השחמט; כן הוציא הקיבוץ לאור ספר לזכרו.
