קוטלצ’וק, מנחם (מוניה)

בן הינדה ויוסף, נולד בשנת 1911 בסטולין, ווהלין (שהשתייכה בין שתי מלחמות-העולם לפולין). למד ב"חדרים" ובבית-ספר יסודי. בעודו נער נרתם בעול פרנסת המשפחה. היה רחב-גרם, גבוה ואמיץ-לב. היה שונה מהטיפוס של ילד יהודי גלותי, ונערי הגויים שתקפו את בני גילם היהודים ידעו את נחת זרועו. גם כמבוגר נודע כגיבור-חיל והופעתו ריסנה את הגויים מלשלוח יד ביהודים. בהגיע תורו גויס לצבא הפולני ושירת כתותחן. בראשית מלחמת- העולם השנייה, בהיותו כבר נשוי ואב לשני ילדים, גויס לגדודו, נסוג עם שרידי הצבא הפולני, פרץ לו דרך עם חבריו לרוסיה והתייצב לשירות בצבא האדום. במלחמת רוסיה-גרמניה שירת כמפקד סוללה, הצטיין בקרבות וקיבל עיטור גיבור ברית- המועצות. אחרי המלחמה חזר לפולין כדי לעלות משם לארץ- ישראל. אישתו וילדיו נרצחו על-ידי הנאצים ואחיו נמצא במאסר פוליטי וחייו היו בסכנה. בדרך הרפתקנית הגיע אל אחיו אחרי שקיצץ לעצמו אצבע כדי להתקבל כפצוע לבית-החולים באזור סגור, והצליח להציל ולשחרר את אחיו ומסר לו את רכושו הדל. עבר גבולות וארצות ב"נתיב הבריחה" והגיע לאיטליה. בדרך נדודיו נשא שנית אישה והעפיל ארצה באונייה "מורדי הגיטאות". האונייה נתפסה ליד חיפה. מוניה נפצע קשה במאבק נגד החיילים הבריטיים ונשלח עם כולם לקפריסין. בזכות התינוקת שנולדה לו שם הורשו לעלות לארץ ביום צהלת היישוב על החלטת עצרת האו"ם (29.11.1947). בארץ המתרוננת והמתנערת למלחמת- העצמאות, עשה את דרכו עם המשפחה הקטנה ממחנה-העולים ברעננה אל קרוביו באיילת השחר ונתקבל כחבר במשק. הוא נקלט בקלות ובפשטות בכל תחומי העבודה והחיים, נתחבב על הכל כאדם אמיץ ובדוח-דעת והפליא את הילדים בדהרתו על סוס ובאוחזו בנשק כאחד מאבות "השומר", המתוארים בספרים. בימי סכנה היה שומר שדות. אחרי הכרזת המדינה התייצב למערכה נגד הפולש הסורי. ביום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948) נהרג מפגיעת פצצה שהוטלה ממטוס סורי ופגעה בעמדתו בעודו נשען על אשנב הירי ונשקו בידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות באיילת השחר.