קובלנץ, ניסן

נולד בשנת 1892 למשפחת סוחרי יערות עשירים שמוצאם מהעיר קריצבורג בגבול גרמניה-רוסיה. למרות שהשכלתו הפורמאלית היתה עממית בלבד, רכש ניסן ידע רב וניסיון חיים עשיר כאשר הצטרף לאביו בנסיעותיו העסקיות המרובות ברחבי רוסיה ופרוסיה. לאחר מלחמת העולם הראשונה הפכה עיר מגוריו לחלק מלטביה שקבלה עצמאות. ניסן עבר לריגה, עיר הבירה. כאשר נתפש לרעיון הציוני, הצטרף תחילה לקבוצה של סוחרים מעירו שרצו לעלות לארץ-ישראל כבעלי הון. לכשהתבטלה התוכנית בשל סיבות שונות, הצטרף ניסן, למרות התנגדותו הנמרצת של אביו, לתנועת "החלוץ" ובמסגרתה עלה ארצה בשנת 1920. עם הקבוצה הלטבית עבד תחילה בהכשרת קרקע על הר הצופים לשם הקמת האוניברסיטה העברית. ניסן השקיע את כל מרצו, כוחו הגופני הרב ומסירותו להצלחת הקבוצה. לאחר זמן עזב את הקבוצה והחל לעבוד כפועל חקלאי במשקי האיכרים בראשון לציון. אחת הסיבות לצעדו זה היה רצונו לחסוך כסף על מנת שיוכל להעלות ארצה את ארוסתו שנשארה בריגה. גם כאן הוכיח את מרצו ועבד במסירות ובחריצות כה רבה עד שהפועלים הערבים שעבדו אתו יחד לא יכלו לעמוד בקצב שלו. ביום פרוץ מאורעות תרפ"א ביפו עבר ניסן לתל אביב וכחבר "הגנה" נשלח להגן על שכונת נווה שלום בגבול יפו-תל-אביב. באותו יום, כ"ג בניסן תרפ"א (1.5.1921), עמד ניסן על משמרתו והגן על בית העולים מפני התקפות הערבים. שוטר ערבי ירה בו והרגו. הובא למנוחות בקבר אחים בבית העלמין הישן בתל-אביב. בשבועון "הפועל הצעיר" הופיעה רשימה לזכרו.