קהלני, חייא

בן אילנה וסעדיה. נולד ביום י"ט בניסן תשל"ט (16.4.1979) בירושלים, בן שביעי מתוך שמונה ילדים. את לימודיו החל בבית- הספר היסודי תלמוד-תורה בחברון, והמשיך בבית-הספר התיכון נתיבות-יוסף במצפה יריחו. מילדותו היה בעל אופי סבלני ונינוח, משכין שלום בין הסובבים אותו ומשרה אווירה נעימה. לכל אדם העניק הרגשה שאיתו טוב לו להיות. היה אדם רגוע, טוב, נדיב ונאמן לחבריו, ובתוכו פנימה – רגיש ועדין. בקיץ 1997 התגייס חייא לצה"ל. הוא עבר טירונות בבסיס מחוו"ה אלון. גישתו הקלילה לחיים סייעה לו להתמודד עם קשיי הטירונות, והפכה שלב זה של שירותו הצבאי למהנה עבורו. מפקדת מחלקתו בטירונות תיארה אותו כאדם חברותי, חייכן וצחקן, "חברה'מן" אמיתי. בסיום הטירונות החל חייא לשרת כעובד כללי ביחידת ניסויים ואבטחת-איכות של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של צה"ל, ותואר על-ידי מפקדיו כחייל חרוץ, שנרתם לעזרת הסובבים אותו בכל עת: "חייא ביצע את תפקידו בצניעות ובאהבה הראויים לחייל שאהב את הארץ ואת עם ישראל. בכל אשר עשה לא היה לו די ותמיד שאף וחיפש עוד דרכים להוסיף מאמץ ולתרום," ציין מפקד היחידה שלו. בעת שירותו התגורר חייא בבית-החייל בירושלים. גם שם, כמו בבסיסו, עשה לו חברים רבים, עימם יצא לבילויים וניהל שיחות-נפש. חייא היה מרוצה משירותו, אך חש כי ברצונו לתרום יותר למדינה. הוא הגיש בקשה לעבור ולשרת ביחידה קרבית, בקשה עליה לא הספיק לקבל תשובה. טוראי חייא קהלני נפל בעת שירותו ביום כ"א בחשוון תשנ"ח (21.11.1997). בן שמונה- עשרה היה בנופלו. חייא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים, שישה אחים ואחיות: איתן, אריאל, יהוידע, סגולה, חזקיהו, יהויריב והושעיה. במכתב התנחומים למשפחה, ציין הרמטכ"ל רב-אלוף אמנון ליפקין-שחק כי חייא שימש כדמות למופת ולחיקוי בצניעותו ובנימוסיו והיה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד. בתום השבעה נמצא בבית-משפחתו של חייא מכתב תנחומים בעילום שם. וכך נכתב לחייא: "דע לך חייא, כי הגם שהלכת/ אותך לא אשכח/ אהבתי אותך/ וליבי מלא געגועים/ לא הורגלתי לראותך במועדים רבים/ אך כמה ימים אלו אחר שהלכת/ נראים כשנים./ למה? מדוע/? מדוע הלכת לפתע פתאום/ ואותנו השארת ערומים כעצים בשלכת?" אחותו כתבה לזיכרו: "ופינה כבתה בתוכי/ שמה היה אחי/ ובחושך ההוא אדליק לו נרות/ ומהכאב הזה אשא לו תפילות…" אהבתו, אשר מילאה את הלבבות, היא שנותנת למשפחה כוח לעשות לעילוי נשמתו, כתבה לו אחותו במכתב פרידה ממנו. על מצבתו של חייא, בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל, חקוקות המלים הבאות: "יבוא שלום, ינוח ויתעדן בגן עדן/ בתחיית המתים יחיהו ה' לעולמים."