קדרון (קלוריסקי), אמיר
בן ישראל ורחל. נולד ביום ט"ו באלול תש"ט (9.9.1949) בבת-ים. למד בבית-הספר היסודי "תחכמוני" וסיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר על שם א.ד. גורדון בבת-ים. הוא היה חבר באגודה הימית "הפועל" בת-ים וכאשר התחיל ללמוד בבית-הספר התיכון ביפו, עבר קורס מפקדי סירות במסגרת גדנ"ע-ים. בפעילותו הימית היה איש צוות בסירות והקדיש לשיט את רוב זמנו הפנוי. בתחום זה גם הדריך חניכים בקורסים והגיע להישגים מצוינים. לדברי אחד מחבריו היה אמיר שייט מצטיין ונחשב לבעל עתיד מזהיר. מטבעו היה מסוגר בתוך עצמו ולא נהג לשתף איש בחוויותיו. הוא העדיף להתגבר לבדו על קשיים ולמצוא פתרונות לבעיותיו בכוחות עצמו. מילדות אהב את הים אך בנעוריו קסמו לו מרחבי השמים. אמיר גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1967 והתנדב לשרת בחיל האויר. מאז לא יכול עוד להקדיש הרבה מזמנו לשיט האהוב עליו, אך הוא לא היה מוכן לוותר על כך כליל. הוא השתתף בקורס טיס וכשסיים אותו הוא היה מאושר והוריו גאים עד אין קץ. לאחר הגשמת הישג זה נשתנה משהו באופיו. הוא היה תמיד במצב רוח מרומם, עליז ותוסס. לא עוד אותו אמיר שקט ומסוגר שהיה בימיו כתלמיד בבית-הספר. בטחונו העצמי גבר ולפי דבריו הוא, ברור היה כי הוא מצא ייעוד חדש לעצמו – להצליח בתפקידו. הוא היה צנוע מטבעו וביצע את כל המוטל עליו בשקט ובשלוה. אמנם ידע עד כמה דואגת המשפחה לשלומו, אך הוא שקד להרגיע את הוריו כי אין להם מה לחשוש. בסוף אוגוסט 1969 הצטרף לצבא-הקבע. אור ליום ה' במרחשון תשל"א (3.11.1970), נפל הטייס סגן-משנה אמיר בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סגן. מטעם הצבא שוגר מכתב תנחומים להורים ובו כתוב לאמור: "עם נפילתו אבד לנו חבר מצטיין, אשר מיזג יכולת גבוהה כקצין, מזג אישי נוח, חייכני וחברי, ועם זאת אדם אשר ידע לשמור על פרטיותו לעצמו. אמיר שאף להגיע להישגים הגבוהים ביותר ואמנם הגיע אליהם. יד הגורל מנעה ממנו להגשים עוד צעד חשוב קדימה, תפקיד אשר ציפה לו בעתיד הקרוב ביותר – – – בדרכו של אדם עדיין טמונות סכנות שאין לו שליטה עליהן. אמיר ידע זאת היטב כשם שיודעים זאת כל חבריו. עובדה זו וקשיים אחרים לא עמדו בפניו בדרך אשר כה האמין בצדקתה – – -". אחרי נפילתו הוצע למשפחה על-ידי חברי אמיר וראש ענף השיט של "הפועל", להנציח את שמו על-ידי הענקת פרס-הגינות נודד על שמו של אמיר בתחרויות שיט בסירה מדגם "ההולנדי המעופף", פרס שיהלום את תכונותיו הבולטות של אמיר – ההגינות והיושר. הפסל יגאל תומרקין, שהיה נוהג לשייט עם אמיר לפרקים, עשה את הפסלון