קדמון, נעמה (“נעמונת”)

בת בלהה ואליעזר. נולדה ביום כ"ז בניסן תשכ"ח (25.4.1968) בקרית גת. בשנת 1969 עברה המשפחה לירושלים וכעבור שנתיים העתיקה מגוריה לראשון לציון. נעמה עשתה את לימודיה היסודיים בבית-הספר 'שלמון' ואת לימודיה התיכוניים בגימנסיה הריאלית בראשון לציון. בגיל צעיר התחילה לרקוד בלט, עיסוק שהיה לה מקור הנאה עיקרי. במרוצת הימים רקדה בלהקת המחול של ראשון לציון, עד גיוסה לצה"ל. נעמה למדה בגימנסיה הריאלית במגמה הביולוגית ובסיום כיתה י"ב כתבה עבודת גמר על מוצרי הכוורת. העתקים מעבודה זו נשלחו לכמה מקומות בארץ ולחוץ-לארץ וזכתה בשבחים רבים. בהרצאה על הביוטופ, הופיעה בפני פורום של 80 מורים לביולוגיה והדהימה אותם בבקיאותה בנושא. לפני הגיוס עבדה במוזיאון העירוני של ראשון לציון באיסוף אביזרים מימי הביל"ויים. בכל עיסוקיה זכתה במחמאות על השקט הנפשי שלה ועל יופיה. היא קיבלה את גילויי האהבה והמחמאות במבוכה ובצניעות, אך היתה בה נחישות החלטה עד כדי עקשנות. להצגה של סוף כיתה י"ב הכינה את הכוריאוגרפיה לריקודים שהיוו את עיקר המחזמר, והפעילה את כולם במיומנות בלתי רגילה. למבחן הבגרות שלה בהתעמלות הכינה יחד עם חברה ריקוד, 'הליצן העצוב' שזכה במקום הראשון במחוז כולו. נעמה גויסה לצה"ל בשלהי נובמבר 1986. היא עברה קורס חווי"ה ובסיומו הוצבה כמש"קית חינוך ביחידה בדרום הארץ, אך עשתה מאמצים והצליחה לעבור לסיירת גולני. כאן היתה עסוקה מאוד בפעילות חינוכית ותרבותית ביחידה ובהפעלת אנשים ומוסדות מבחוץ לטובת היחידה, כמו גם בסדרות חינוך, בעיקר בנושא ידיעת הארץ ומורשת קרב. היא נפלה בעת מילוי תפקידה ביום ז' באדר תשמ"ח (25.2.1988) בתום סידרת חינוך בנח"ל פרס, מאבן שהתדרדרה ופגעה בראשה. היא הובאה למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בראשון לציון. הותירה אחריה הורים, אח ואחות – שי וגילי. מצפור מרהיב עין הוקם לזכרה של נעמה על הר צבאים במדבר יהודה והוא נותן ביטוי להשקפת עולמה של נעמה, שאת הארץ צריך לחוות ולאהוב דרך הרגליים.