קדמון, אלעד

בן יצחק ובת-שבע. נולד ביום י"א בתשרי תש"י (4.10.1949) בקבוצת הסוללים אשר ברעננה. לפני שהקבוצה עלתה להתיישבות בגליל עברו ההורים למגדיאל. את ראשית-חינוכו (בגן הילדים) קיבל במגדיאל אך את לימודיו היסודיים למד ברמתיים. בשנת 1963 התחיל ללמוד את לימודיו התיכונייםבבית-הספר על-שם כצנלסון בכפר-סבא. הצטרף לתנועת "הנוער העובד והלומד". כאשר הגיע לכיתה השמינית של בית-הספר התיכון פרצה מלחמת ששת הימים והוא אז היה נתון בבחינות-הבגרות. אלעד ידע להשתלב בכל חברה, לצחוק ולהתבדח. הנאה מיוחדת היתה לו כשרשם את שירי מצעד-הפזמונים בתוך מחברת קטנה. נקודת-המפנה ביחסו ללימודים חלה כשהחלו הוא וחבריו ללמוד כלכלה ורעיון מדיני. באותה תקופה, כשהיה יושב ומשוחח, היו מורגשים אצלו יסודות של מחשבה עצמית ורצינית. עד התקופה ההיא לא אהב להשתתף הרבה בשיעורים ונמנע מכל ויכוח; אך אז התעורר פתאום והתחיל להיות ער למרחש בכיתה. שני התחומים, אשר בהם התעניין ובהם רצה להתחיל ללמוד אחרי הצבא, היו רעיון מדיני והיסטוריה, שהם אקטואליים ביותר. בייחוד בתקופה הסמוכה לפרוץ המלחמה ובשעה שהתחוללה, היו מושגי הכלכלה והמדינה מוחשיים. מיד עם גמרו את הבחינות, לאחר המלחמה, ביולי 1967 גויס לנח"ל במסגרת גרעין "ציחור" של "הנוער העובד" אשר השלים את משק גרופית בערבה. אחרי הטירונות שהה הגרעין כשמונה חודשים בדגניה ב' במסגרת ההכשרה. בתחילה השפיע לרעה על הגרעין כולו המעבר לדגניה, לחיי שקט ושלווה במשק, מחיים של פעילות אינטנסיבית בצבא. אבל פעם, בגמר אסיפת המזכירות, אמר אלעד לאחר החברים: "אני חושב שירדתי לעומקם של הדברים ואני מוכן לשאת בעוול ולתרום". ולתדהמת כולם ביקש שיתנו לו תפקידים, ברצותו לעזור לתיקון המצב ומוכן היה לעשות כמיטב יכולתו בכיוון זה. הוא היה מרכז הפעילות בגרעין וחודש לאחר-מכן נבחר למזכיר. מימיו לא השתיק את יריביו בשעת דיבורם ותמיד יצר את הרושם שדברי הזולת נופלים על אוזן קשבת והם מובאים בחשבון. אף פעם לא ניסה להיות הפוסק האחרון וכך רצה לתקן את מצב-הדברים. היה בעל אישיות שקולה ומאוזנת ובעל יכולת אישית להשפיע על הסביבה וכך ריכז מסביבו נוער רב וחברים מרובים נמשכו אליו. אז עלה להיאחזות בנח"ל צופר בערבה. כאשר סיים גרעין "ציחור" את תפקידו בנח"ל צופר התחיל את האימון המתקדם בנח"ל המוצנח אך בערב פסח, ביום י"ד בניסן תשכ"ט (1.4.1969) נפל בשעת מילוי תפקידו בגשר אלנבי, אשר בבקעת הירדן, בהתפוצץ מוקש. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ברמות-השבים. חוברת בשם "אלעד" הוצאה לאור על-ידי הוריו וחבריו.