fbpx
קדוש, משה

קדוש, משה


בן רחל ולאון, נולד ביום א' באלול תשכ"ב (31.8.1962) בירושלים. בגיל צעיר עברה משפחתו לגור בחולון, ושם למד משה בבית-הספר היסודי "ישורון" ובבית-הספר התיכון "יבנה". מגמת לימודיו ב"יבנה" הייתה אלקטרוניקה. בשעות הפנאי שלו, התנדב משה לעזור לילדים ממשפחות שחיו במצוקה. הוא דאג לא רק להקנות להם ידע, אלא גם לחנכם. הוא נהג לומר: "אדם ללא דרך-ארץ הוא כאדם ללא לבוש". ודרך-ארץ הייתה בעיניו דרך של מסורת יהודית. עם זאת, התאמן משה בענפי ספורט שונים שנועדו להגנה עצמית, ל"קרב מגע", כמו קרטה וג'ודו. בענפי ספורט אלה הוא הגיע למעמד מוכר. משה היה קשור למשפחתו. הוא התגורר זמן רב אצל סבתו, כדי שיוכל לעמוד לצדה ולעזור לה. באוגוסט 1981 התגייס משה לצה"ל. הוא עבר אמוני טירונות וקורס קשר, ושירת בחיל-השריון. מפקדיו ציינו אותו בתום אימוניו: "הוא חייל מצוין, ממושמע, בעל מוטיבציה גבוהה". ביום כ"ב באב תשמ"ב (11.8.1982), לחמה יחידתו באיזור המוסיאון בביירות. כשאחד מחבריו נפגע בקרב, חש משה להגיש לו עזרה. הוא הגיע אליו עם תרמיל הציוד הרפואי, ובתוך כך נפגע בעצמו באש האויב ונהרג. בן 20 שנים הוא היה במותו. לאחר שנפל, הועלה משה לדרגת רב"ט. שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו למשפחתו: "רב טוראי משה קדוש נתן את חייו למען מולדתו. הוא נפל במבצע שלום הגליל בביירות שבלבנון, ליד המוסיאון, כאשר חש להגיש עזרה לחייל פצוע. הוא שירת בחיל-הקשר, היה חייל צנוע, מקובל ואהוד על כל חבריו ביחידה. היה מתנדב ונכון לכל משימה". מפקד יחידתו כתב עליו: "לכל אורך דרכו ביחידה בלטו תכונותיו החיוביות של משה, שגילה חריצות, נאמנות, ידע מקצועי ודבקות במטרה, עד שהושגה. הוא היה מוכן תמיד לצאת ולשרת עם אנשי היחידה בקו הקדמי, ולתרום מכשרונותיו ומן הידע שלו ליחידה. כך גם נפל, בעת שיצא לעזור לחבר שנפצע בעת הפגזה, תוך חירוף-נפש וסיכון עצמי, רץ להביא לפצוע את ארגז העזרה הראשונה, וכשהגיע לפצוע נפל הפגז שהרגו. משה היה אהוב על חבריו בפלוגה, ואנו, מפקדים וחיילים כאחד, נזכור את דמותו ונישא את זכרו כסמל וכדוגמה". משה הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחולון. הוא השאיר אחריו הורים ושני אחים. חבריו ביחידה הוציאו לאור חוברת לזכרו

האנשים הבאים ביקשו לקבל הודעה בכל פעם שגיבור זה מכובד

  • שם: יעל
    יחסים: משפחה

כובד על ידי

דילוג לתוכן